נתונים חדשים של חברת ויזה חושפים עלייה משמעותית בהוצאות הצרכנים על גיימינג לצרכי בידור בשנת 2024. באירופה נרשם גידול של 16.7% בהוצאות מחזיקי כרטיסי ויזה בתחום זה, קצב צמיחה הגבוה ב-40% מהגידול הכללי בהוצאות הצרכנים. נתונים אלו ממקמים את הגיימינג כאחד התחומים הצומחים ביותר, תוך שהוא עוקף סקטורים מסורתיים כמו נסיעות, אופנה ובילוי בתיאטרון ובקולנוע.
בישראל, נתוני ויזה מצביעים על מגמה בולטת עוד יותר: הוצאותיהם של גיימרים ישראלים באמצעות כרטיסי אשראי Visa כמעט כפולות (97%) מההוצאות הממוצעות של כלל מחזיקי הכרטיס, כאשר גם כמות העסקאות שהם מבצעים גבוהה משמעותית (פי 1.8). נתונים אלו מצביעים על קהילה הולכת וגדלה של צרכנים המשקיעים בגיימינג הן כתחביב והן כמקצוע.
הגידול בהוצאות על גיימינג משקף גם את התחזקות כלכלת יוצרי התוכן בתחום. מעל לרבע (28%) מהגיימרים מציינים כי משפיעני גיימינג משפיעים על החלטות הרכישה שלהם, ולמעלה ממחציתם (53%) עוקבים אחרי יוצרי תוכן גיימינג לפחות פעם בשבוע. המספר הזה אף גדל בקרב הצעירים בגילאי 18–24, שם 70% מדווחים על מעקב קבוע אחר תוכן גיימינג.
שלושה מתוך עשרה גיימרים (30%) עוסקים ביצירת תוכן, אם דרך סטרימינג (11%) ואם בשיתוף תוכן ברשתות החברתיות (19%). יותר ממחצית מהם (52%) היו שוקלים לעסוק בכך באופן מקצועי, כאשר 91% סבורים כי קריירה בתחום הפכה לאטרקטיבית יותר בשלוש השנים האחרונות.
שניים מתוך חמישה יוצרי תוכן (41%) כבר מייצרים הכנסה מפעילותם, ו-56% נוספים מעוניינים להפוך זאת למקור רווח. בין מקורות ההכנסה הבולטים: סטרימינג (41%), מנויים (40%) ורכישות צרכנים דרך התוכן (38%). שלושה מתוך עשרה יוצרי תוכן מצליחים להרוויח מעל 4,500 שקל בחודש, ורובם (96%) מאמינים כי הכנסותיהם יגדלו משמעותית בשנה הקרובה.
עם זאת, לצד ההזדמנויות הכלכליות, קיימים אתגרים משמעותיים עבור יוצרי התוכן, בהם הגדלת קהל עוקבים (34%), קבלת תשלומים (35%) והבנת הכללים של הפלטפורמות הדיגיטליות (34%). יוצרי תוכן שאינם מרוויחים עדיין מדווחים כי אתגריהם המרכזיים הם הגדלת קהל עוקבים (46%), הבטחת חסויות ושיתופי פעולה עם מותגים (35%) והתמודדות עם יצירתיות מתמדת (34%).
מעבר לרווחים הכלכליים, 81% מהגיימרים מאמינים כי משחקים משפרים את יכולות פתרון הבעיות והחשיבה המהירה שלהם, כאשר רבים מהם מדווחים גם על שיפור בכישורים דיגיטליים וביכולות עיצוביות.
