נתוני סקר כוח אדם לחודש פברואר 2025, שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביעים על שינויים מתונים בכמה אינדיקטורים מרכזיים בשוק העבודה, וזאת על רקע המצב הביטחוני המתמשך. הנתונים, שמנוכים עונתית, משקפים ירידה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, לצד עלייה מתונה באחוז הבלתי מועסקים.
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-62.5% לעומת 63% בינואר. שיעור התעסוקה ירד מ-61.4% ל-60.8%, בעוד ששיעור האבטלה עלה מ-2.6% ל-2.7%. בקרב בני 64–25, נרשמה ירידה בשיעור ההשתתפות מ-81.1% ל-80.7%, ושיעור התעסוקה ירד מ-79.1% ל-78.6%. שיעור הבלתי מועסקים בקבוצה זו עלה מ-2.5% ל-2.6%.
בבחינת נתוני ההעסקה לפי היקף העבודה, מספר המועסקים הכולל עמד על כ-4.419 מיליון נפש – עלייה של כ-11 אלף מהחודש הקודם. מתוכם, כ-3.026 מיליון עבדו בהיקף מלא (עלייה של 1.7%), וכ-1.075 מיליון עבדו בהיקף חלקי (ירידה של 4.4%). מספר הנעדרים זמנית מהעבודה במשך כל השבוע ירד ב-23.4%, מ-359.5 אלף ל-275.3 אלף.
שיעור העובדים בהיקף מלא מכלל המועסקים עלה ל-79% (לעומת 78.2% בינואר). בקרב הגברים עמד שיעור זה על 86.8%, ובקרב הנשים על 70.6%. ממוצע שעות העבודה לשבוע למועסק עלה מ-35.1 ל-35.6 שעות.
בהשוואה בין גברים לנשים, נרשמה ירידה בהשתתפות בשני המינים, אך בקרב נשים הירידה חדה יותר. אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב גברים ירד מ-66.4% ל-65.5%, ובקרב נשים מ-59.8% ל-59.6%. שיעור האבטלה בקרב נשים עלה מ-2.6% ל-2.9%, בעוד שבקרב גברים נותר יציב על 2.6%.
מבחינה גיאוגרפית, מחוז תל אביב רשם את שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר – 67.7%, עם שיעור תעסוקה של 65.9% ואחוז אבטלה של 2.2%. מנגד, מחוז ירושלים רשם את השיעור הנמוך ביותר של השתתפות – 53.9%, עם שיעור תעסוקה של 51.7% ואחוז אבטלה של 4.0%.
בפילוח לפי ענפי כלכלה, נרשמה עלייה במספר המועסקים בענף "מידע ותקשורת" – כ-27 אלף מועסקים נוספים לעומת ינואר. ירידה נרשמה בענף "אמנות, בידור ופנאי" – כ-18 אלף פחות. במספר השכירים, נרשמה עלייה מ-3.831 מיליון ל-3.857 מיליון.
תחום ההיי-טק ממשיך להתרחב – מספר השכירים בענף עלה מ-429 אלף ל-453 אלף, והם מהווים כ-11.8% מכלל השכירים במשק. 19% מהמועסקים עבדו מהבית בשבוע הסקר, כאשר בענף "מידע ותקשורת" שיעור זה הגיע ל-60.3%. משלחי היד שבהם נרשמה הנטייה הגבוהה ביותר לעבודה מהבית הם בעלי משלח יד אקדמי (33.1%).
בפילוח לפי משלחי יד, נרשמה תוספת של כ-33 אלף מועסקים בקרב הנדסאים, טכנאים וסוכנים, לעומת ירידה של כ-17 אלף בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי.
בחודש פברואר ירד מספר המתייאשים מחיפוש עבודה מ-24 אלף ל-20 אלף. מספר המועסקים החלקית שלא מרצון ירד מ-33 אלף ל-30 אלף, ומהווים 0.7% מהמועסקים.
גם שיעור הנעדרים זמנית מעבודתם (כל השבוע או חלקו) ירד מ-10.1% ל-7.1%, אך קיימת עלייה בהיעדרות מסיבות כלכליות (מ-3.8% ל-6.4%) ובשל מילואים (מ-11.3% ל-12.1%). בקרב גברים, שיעור ההיעדרות הכלכלית הגיע ל-8.5%, ובקרב נשים ל-4.9%.
האוכלוסייה הצעירה בגילאי 17-15 ממשיכה להציג את שיעור האבטלה הגבוה ביותר – 7.2%. קבוצת הגיל 30–34 בלטה באחוז הגבוה ביותר של מועסקים שנעדרו זמנית מעבודה – 10.7%.
הנתונים משקפים מגמות מתונות אך עקביות בשוק העבודה, ומצביעים על השפעות ישירות ועקיפות של המצב הביטחוני והכלכלי בישראל.
