דוח הביטוח הלאומי: פערי שכר של 54% בין גברים לנשים

שכר הגברים הממוצע עומד על 18,441 שקל לעומת שכר הנשים שעומד על 11,940 שקל • השכר החודשי הממוצע לשכיר עלה במחצית הראשונה של 2025 בכ-4.5% ל-15,098 שקל • השכר החציוני לשכיר: 10,586 שקל
הביטוח הלאומי | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

הביטוח הלאומי | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

הביטוח הלאומי מפרסם הבוקר את דוח השכר למחצית הראשונה של 2025 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2024. לפי הדוח, השכר החודשי הממוצע לשכיר במשק עלה בכ-4.5% ועמד על 15,098 שקל בהשוואה ל-14,655 שקל אשתקד.

עם זאת, הפערים ממשיכים להעמיק כאשר שכר הגברים הממוצע עומד על 18,441 שקל – גבוה בכ-54% לעומת שכר הנשים שעומד על 11,940 שקל בלבד.

נתון מרכזי נוסף שמראה את עומק הפערים במשק הוא השכר החציוני לשכיר שעמד על 10,586 שקל בלבד, כאשר הפער בין השכר החודשי החציוני לשכיר לבין השכר החודשי הממוצע עומד על 43%.

במחצית הראשונה של 2025 דווחו בישראל 4,032,894 משרות על סך תשלומי שכר של 55.3 מיליארד שקל. מרבית העסקים בישראל הם קטנים: 92% מעסיקים עד 19 עובדים, 73% מעסיקים עד 5 עובדים בלבד. מעסיקים גדולים שמועסקים אצלם יותר מ-100 עובדים היוו רק 1.5% מכלל המעסיקים ומחזיקים 58% מהמשרות.

הרצליה | צילום: דוברות עיריית הרצליה
הרצליה | צילום: דוברות עיריית הרצליה

מבין 27 הערים הגדולות בישראל שבהן יותר מ-75,000 תושבים, השכר החודשי הממוצע היה הגבוה ביותר בהרצליה (22,951 שקל), רעננה (22,565 שקל), מודיעין-מכבים-רעות (22,512 שקל), ותל-אביב (22,359 שקל); הערים הגדולות בהן השכר הממוצע היה הנמוך ביותר הן מודיעין עילית (8,161 שקל), רהט (9,548 שקל), בני ברק (9,563 שקל) ונצרת (9,924 שקל).

עוד עולה מהדוח כי עד גיל 60 ההפרש בין השכר הממוצע של הגברים והנשים עולה ככל שהגיל עולה, ולאחר מכן הוא יורד. קבוצת הגיל עם ממוצע השכר הגבוה ביותר היא 59-50, ואחריה קבוצת הגיל 49-40. הקבוצה הבאה היא 39-30, אחריה בני 60 ויותר ובסוף קבוצות הגיל 29-20 ובני 20 ופחות.

שני הענפים המובילים בגובה השכר הממוצע והשכר החציוני במחצית הראשונה של 2025 היו ענף "אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אויר" וענף מידע ותקשורת. בענף הראשון השכר הממוצע היה 31,922 שקל והשכר החציוני היה 28,612 שקל.

מ״מ מנכ״ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: ״לצד המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, הנתונים של דוח השכר מצביעים על שוק עבודה פעיל וצומח, לצד הארת הפערים החברתיים העמוקים שמחייבים מדיניות כלכלית ארוכת טווח. חיזוק שכר העבודה בענפי הרווחה, הבריאות והחינוך אינו רק שאלה חברתית אלא חובה מוסרית של ישראל כתנאי ליציבות כלכלית ויצירת חוסן לאומי.

"הביטוח הלאומי רואה בדוח השכר הרשמי של ישראל, אותו אנו מציגים בפעם השנייה, כלי לראייה הוליסטית ושקופה תוך הצגת הנתונים המלאים המשמשים נדבך מרכזי עבור מקבלי ההחלטות, באתגרים השונים במשק הישראלי".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות