שירות התעסוקה מפרסם הבוקר את "דופק שוק העבודה" המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה במהלך ינואר. במהלך החודש ירד מספר דורשי העבודה בכ-2.3% (ירידה של כ-3.7 אלף) ועמד על 158.1 אלף.
מספר דורשי העבודה מצוי בירידה יחסית עקבית מאז שיא השפעת המלחמה על שוק העבודה (נובמבר 2023), פרט לתנודות עונתיות (כפיטורי קיץ) ומלחמתיים ("עם כלביא"). כאשר ביטוי לחזרה לשגרה נרשם גם בבחינת התפלגות דורשי העבודה לנרשמים חדשים (להלן: "זרם") ולכאלה שהיו רשומים גם בחודש הקודם (להלן: "מלאי"). פילוח זה מלמד כי בינואר היקף הזרם עמד על כ-30.5 אלף שהיוו כ-19% מכלל המלאי, יחס דומה לזה שנרשם בתקופות שגרה בשנים האחרונות.
מהדוח עולה כי הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת הכנסה נרשמה ירידה בהשוואה לחודש שקדם: מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-115.6 אלף (לעומת כ-118.3 אלף בחודש שקדם) ומספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על כ-36.1 אלף (לעומת כ-36.5 אלף בחודש שקדם).
אף שנרשמה עלייה במספר המשרות הפנויות הכללי בהייטק, הרי שהמשרות למפתחי תוכנה בדצמבר נמוכות משמעותית ממספרן ב-2022, 7.2 אלף לעומת 10.1 אלף. בנוסף, בחינת התפלגות דורשי העבודה שפוטרו מעבודתם מלמדת כיצד עלה משמעותית שיעורם של בעלי משלחי היד האקדמאים והניהוליים בשנים האחרונות. כך, בעוד ושיעורם היווה כ-17% וכ-16%, בהתאמה, ברבעון הראשון ב-2022 הרי שבראשית 2026 הוא האמיר לכדי כ-26% וכ-21%, בהתאמה
התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: שיעור הנשים עמד החודש על 54.3%, כמעט זהה לשיעורן בחודש שקדם ובינואר אשתקד. עם זאת, בהשוואה לחודשי ינואר בשנים 2024 ו-2023 עולה ששיעורן החודש גבוה יותר ב-1.5 ו-0.8 נקודות האחוז, בהתאמה.
התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: בחודשים האחרונים נע שיעור הצעירים (עד 34) על כ-27% (החודש 27.4%), קבוצת הביניים (35-54) על כ-42.7% (כמו החודש) ושיעור המבוגרים (מעל 55) על כ-30% (החודש 29.9%). ניתוח מיוחד שערך שירות התעסוקה המשווה את ההתפלגות הגילית של דורשי העבודה בשנים האחרונות לזו שנרשמה בנובמבר 2022 (נובמבר 2022=100%) מלמד על רגישות קבוצת הצעירים למצבי משבר ולזעזועים משקיים.
הנתונים מלמדים כיצד עולה שיעור הצעירים במצבי לחימה עצימה (סוף 2023 ויוני 2025) אך גם במהלך 2023 אז נרשמו גלי פיטורים בקרב אקדמאים והייטקיסטים. אך ביציאה ממצבי החירום ניכרת ירידה בשיעור הצעירים, אשר בחודשים האחרונים חזר לשיעורם במצבי שגרה. בשירות מזכירים כי דינמיקה דומה נרשמה גם במהלך שנת הקורונה, בה בכניסה לסגרים עלה שיעור הצעירים וביציאה מהם ירד בעקביות עד חזרתו לשגרה.
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: הירידות הבולטות היו במשלחי יד מענפי הרפואה – אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות (9.9%-) ורופאים (6.3%-); בדומה, גם במשלחי יד מתחום הניהול כמנכ"לים ומנהלים בכירים (7%-), אך גם בקרב עובדי ספורט וכושר (9%-). מנגד, נרשמו עליות ב-17 משלחי יד, הבולטת ביותר בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים (11.2%). נרשמה עלייה קלה יחסית גם במשלחי בלתי מקצועיים.
שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ-40 אלף תושבים: גם החודש הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (5.7% ו-5.5%, בהתאמה), כשאחריהן גם החודש היו עכו (4.6%) ועפולה (4.3%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון.
בהשוואה לחודש שקדם, נרשמה ירידה במרבית הערים בישראל אשר עמדה בממוצע על כ-2.5%, וברוב המקרים הירידה הייתה משמעותית מזו הממוצעת. מנגד, נרשמה עלייה במספר ערים, כולן מהפריפריה, שהבולטת בהן הייתה באילת (14.1%-). לעומת זאת, הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בערים מגוונות, חלקן חרדיות (כאלעד, 9%-), חלקן חזקות (כהוד השרון, 6.9%-) ואף ברהט (7.9%-)
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "נתוני ינואר מצביעים על ירידה של 2.3% בדורשי העבודה, אך מאחורי הנתון הזה מסתתר שינוי הדרגתי: שיעור האקדמאים והמנהלים בקרב המפוטרים הגיע לשיא בראשית 2026 של 26% ו-21% בהתאמה, ממצא שמראה את השינויים בשוק העבודה. לצד עלייה במשרות ההייטק, אנחנו רואים תחרות עזה בקרב מפתחי תוכנה בעידן ה-AI וגידול בדורשי עבודה במשלחי יד בלתי מקצועיים.
"שירות התעסוקה מקים יחידת מחקר ייעודית שתנטר את המגמות בזמן אמת ותגבש המלצות מדיניות כי המציאות החדשה מחייבת פתרונות מותאמים אישית לכל הדורשים. אנחנו מחדשים כל העת את מעטפת הכלים המקצועית שלנו. זו משימה לאומית וצורך ממשי".
