בעוד הטמפרטורות העולמיות ממשיכות לעלות בקצב חסר תקדים, הדוח החדש של אונסק"ו שופך אור על מצבם המדאיג של הקרחונים ברחבי העולם. מהדוח עולה כי שלוש השנים האחרונות היו הגרועות ביותר מבחינת אובדן מסת קרח, כאשר מאז 1975 נמסו כ-9,000 גיגטון של קרח – כמות השקולה לגוש בגודל גרמניה בעובי של 25 מטר.
מדובר בתופעה שמתרחשת מהקוטב הצפוני ועד הרי האנדים, מהאלפים האירופיים ועד לאפריקה המזרחית, ונראה כי ההתחממות הגלובלית, בעיקר כתוצאה משריפת דלקים מאובנים, היא המנוע המרכזי של ההידרדרות. ההשלכות רחבות ומסכנות יציבות כלכלית, סביבתית וחברתית ברחבי העולם – בין אם מדובר בעלייה במפלס פני הים, סיכון לשיטפונות קטלניים או מחסור במקורות מים חיוניים.
קרחוני הרים, שבעבר נחשבו משאב איתן, הופכים כיום למוקד מרכזי בעליית מפלס הים. לפי השירות העולמי לניטור קרחונים, רק בשנת 2024 נרשמה ירידה של 450 גיגטון נוספים, מה שמציב בסיכון מיליוני בני אדם, תשתיות חקלאיות ותחנות כוח הידרואלקטריות ברחבי הגלובוס.
כ-1.1 מיליארד אנשים חיים באזורים הרריים שבהם ההשפעות של אובדן הקרחונים מורגשות באופן מיידי – החל מירידת מקורות מים ועד גידול במפגעים טבעיים כגון מפולות שלגים, שיטפונות בזק והתפרצויות אגמים קרחוניים. תנאי השטח הקשים והמרוחקות הגאוגרפית מקשים על מתן פתרונות טכנולוגיים נגישים.
מעבר להיבטים הפרקטיים, קיימת גם פגיעה דתית תרבותית בקרב קהילות ילידיות. כך למשל, בקרב בני בקונזו שבאוגנדה ובקונגו, הקרחונים נחשבים לקדושים ומסמלים את משכנו של האל קיטאסמבה. עבורם, היעלמות הקרחונים אינה רק שינוי אקלימי – אלא אובדן עולמי בעל משקל רגשי ותרבותי עצום.
מדענים ואנשי מקצוע קוראים לפיתוח מערכות חיזוי מתקדמות יותר, ניטור משופר ואזהרות מוקדמות – לצד חיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי בניסיון להאט את המגמה. כל מילימטר של עלייה בפני הים עלול לחשוף עד 300,000 איש לשיטפונות שנתיים, ומדובר בכמות שהקרחונים בלבד תרמו לה בכ-18 מילימטרים מאז שנת 2000.
הדו"ח מתפרסם במסגרת יום הקרחונים הבינלאומי הראשון שנחגג בפריז, ומציג מסר ברור: שמירה על הקרחונים דורשת אחריות קולקטיבית של מיליארדי אנשים, גם אם רבים אינם מודעים לחיבור הישיר ביניהם לבין אותם גושי קרח מתמעטים.
מאוד מאוד מדאיג ומצריך פעולות מהירות
Global warming!!!