משק החשמל בישראל עבר בשנה החולפת טלטלות ביטחוניות ומזג אוויר קיצוני, אך הצליח לספק חשמל באופן רציף. דוח רשות החשמל מסכם את המצב ומציג נתונים עדכניים על ייצור, צריכה והשקעות.
הביקוש לחשמל עלה ב-4.4% והגיע לשיאים חדשים בקיץ. באוגוסט נרשם שיא ביקוש של 17.3 גיגה-ואט שעה – גבוה מהתחזיות המוקדמות.
בתמהיל הייצור, הגז הטבעי מהווה 72% מסך הייצור, אנרגיות מתחדשות 14% והפחם ירד ל-14%. הממשלה קבעה כי הייצור בפחם יופסק בשגרה, והיחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין נסגרות או מוסבות לגז.
ייצור החשמל עמד על 80.4 טרה-ואט שעה. היעד לשנת 2030 הוא הגעה ל-28% אנרגיות מתחדשות מתוך הצריכה. במקביל, נמשכת מגמת הירידה בשימוש בפחם – מ-30% ב-2019 ל-14% בלבד כיום.
במערכת האגירה חלו שינויים משמעותיים. ב-2024 פעלו פחות מ-600 מגה-ואט הספק אגירה, ובתחילת השנה שלאחר מכן חובר מתקן אגירה שאובה בכוכב הירדן בהספק 344 מגה-ואט. הצפי ל-2030 הוא למעלה מ-9,000 מגה-ואט אגירה בסוגים שונים.
בתחום התחרות, כ-35% מהצריכה המשקית סופקה על ידי מספקים פרטיים. למעלה מ-270 אלף צרכנים, מתוכם רובם משקי בית, עברו למספקי חשמל פרטיים. שיעור ההצטרפות גדל עם כניסת האפשרות לצרכנים בעלי מונים בסיסיים לעבור למספק פרטי.
בתחבורה נרשמה עלייה חדה ברכבים חשמליים והיברידיים נטענים – מעל 220 אלף רכבים פעילים. חוות שרתים צורכות כיום כחצי אחוז מהחשמל במשק וצפויות להגיע ל-5%-7% עד סוף העשור.
ברשות החשמל מתוכננות השקעות של כ-90 מיליארד שקל עד 2031 – בעיקר בפיתוח רשתות הולכה וחלוקה, בתחנות כוח חדשות ובמתקני אגירה.
