צוות בינלאומי של חוקרים דיווח השבוע על פריצת דרך משמעותית בטיפול בסוכרת סוג 1, לאחר שהצליח לראשונה להדפיס בתלת-ממד תאים לבלביים אנושיים מתפקדים, באמצעות ביו-דיו חדשני. ההישג הוצג בכנס האיגוד האירופי להשתלות איברים (ESOT) לשנת 2025, ומעורר תקווה לגישה טיפולית פחות פולשנית ויעילה יותר עבור חולים שנאלצים כיום להסתמך על הזרקות אינסולין יומיות.
החוקרים השתמשו בתערובת של ג'ל אצות ורקמת לבלב אנושית שעברה דה-צלולריזציה (הסרת תאים), כדי ליצור מצע המדמה את מבנה הלבלב הטבעי. המצע שימש לבנייה של תאים לבלביים צפופים ויציבים, המסוגלים לייצר אינסולין בתגובה לגלוקוז. המבחנים בתנאי מעבדה הראו כי התאים המודפסים שמרו על חיוניותם במשך 21 יום והפגינו תגובתיות יציבה לרמות סוכר, עם שחרור מוגבר של אינסולין בהשוואה לשיטות השתלה מסורתיות.
אחת הבעיות הידועות בהשתלת תאים לבלביים היא אובדן תאים משמעותי לאחר ההזרקה לכבד, הליך הכרוך בסיכונים רבים וביעילות מוגבלת לאורך זמן. בשיטה החדשה, התאים המודפסים מותאמים להשתלה ישירה מתחת לעור בהליך מינימלי הדורש רק חתך קטן והרדמה מקומית. לדברי ד”ר קוונטין פרייה, מוביל המחקר, “המטרה הייתה ליצור סביבה המדמה את התמיכה הפיזיולוגית בלבלב, כך שהתאים יקבלו חמצן וחומרי הזנה ויסתגלו טוב יותר לאחר ההשתלה”.
לצורך שמירה על שלמות התאים, החוקרים פיתחו תהליך הדפסה מבוקר במיוחד שכלל שימוש בלחץ נמוך (30 קילו-פסקל) ומהירות הדפסה איטית (20 מילימטר לדקה). ההדפסה האיטית והעדינה הפחיתה את המתח המכני וחיזקה את היציבות המבנית של התאים. התוצאה הייתה שרידות גבוהה במיוחד, מעל 90% לאחר ההדפסה, ויכולת שמירה על מבנה אחיד ועמיד בפני הידבקות או התפרקות – בעיות שבלמו ניסיונות קודמים בתחום.
המבנים המודפסים פותחו עם ארכיטקטורה נקבובית שמקלה על מעבר חמצן וחומרי תזונה ומעודדת התפתחות כלי דם מסביב, תכונה קריטית להצלחת ההשתלה לאורך זמן. החוקרים מעריכים כי מבנה זה יסייע להבטיח המשכיות בתפקוד הפרשת האינסולין לאחר ההשתלה ויאפשר קליטה טובה יותר של התאים.
בשלב הנוכחי, התאים נבחנים במודלים של בעלי חיים, ובמקביל מתבצע פיתוח של אפשרויות שימור לטווח ארוך, כולל קריופרסרבציה (שמירה בהקפאה עמוקה), שתאפשר אספקה זמינה למרכזים רפואיים. החוקרים בודקים גם את האפשרות להשתמש במקורות חלופיים של תאים מפרישי אינסולין, כמו תאי גזע ותאי חזיר (קסנו-תאים), כדי להתמודד עם המחסור הכרוני בתרומות תאים.
ד”ר פרייה ציין כי אף שהדרך לשימוש קליני רחב עוד ארוכה, מדובר באחת הפעמים הראשונות שבהן הודפסו תאים לבלביים אנושיים פעילים ולא תאים ממקור בעלי חיים. לדבריו, אם הניסויים יאושרו, מדובר בצעד משמעותי לקראת טיפול מותאם אישית שיפחית את התלות בזריקות אינסולין וישפר את איכות חיי החולים.
