הבנק המרכזי של יפן הודיע על העלאת שיעור הריבית לטווח הקצר ל-0.5%, הרמה הגבוהה ביותר ב-17 השנים האחרונות. מדובר בצעד שמסמן את המאמץ של הבנק לנרמל את המדיניות המוניטרית לאחר שנים של מדיניות מקלה. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 8 מול 1, מעלה את הריבית מ-0.25% לרמה שלא נראתה מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. הצעד מגיע לאחר שבועות של ספקולציות האם נגיד הבנק, קזואו אואדה, יחכה לעוד סימנים להתחזקות שכר ותהליך אינפלציוני יציב.
בהודעה הרשמית נמסר כי הפעילות הכלכלית וצמיחת המחירים ביפן מתאימות לתחזיות הבנק. "הסבירות למימוש התחזיות הולכת ועולה", נמסר. הין התחזק בכ-0.6 אחוזים מול הדולר לאחר ההודעה, כשהוא נסחר ברמה של 155 ין לדולר. משקיעים מאמינים כי ייתכן שאואדה ישקול העלאה נוספת של הריבית כבר ביולי, במאמץ להעמיק את היציאה מהמדיניות המקלה שנמשכה שנים רבות.
על אף ההשפעה המתונה על מדד המניות היפניות, התשואות של האג"ח היפני ל-10 שנים עלו ל-1.22 אחוזים. אואדה הדגיש במסיבת העיתונאים שהצעדים העתידיים ייקבעו בהתאם להתפתחויות הכלכליות והמחירים. מומחים צופים עליות ריבית נוספות במהלך השנה. טומוהירו אוטה, כלכלן בכיר בגולדמן זאקס, מעריך כי הבנק צפוי להעלות את הריבית בשיעור של 0.25 אחוזים כל חצי שנה, עד לרמה של 1.5%.
נתוני האינפלציה מראים עלייה שנתית של 3% בדצמבר האחרון – הקצב המהיר ביותר ב-16 החודשים האחרונים. בין הגורמים לכך נכללת הפחתת הסובסידיות על אנרגיה מצד הממשלה. בהודעת הבנק הובלטו גם מחירי האורז הגבוהים כגורם שעשוי לתמוך באינפלציה, והעלאות שכר מצד חברות יפניות גדולות, תוצאה של לחץ מצד איגודי עובדים בתהליך המשא ומתן השנתי, שתומכים בהעמקת האינפלציה ברמה מבנית. הבנק העריך שאינפלציית הליבה תעמוד על 2.5% בשנת הכספים 2025 ותרד ל-2% ב-2026. מדובר בעדכון כלפי מעלה ביחס לתחזיות הקודמות.
בהחלטה הנוכחית הובלט השינוי העמוק בתפיסה הכלכלית של יפן. קזואו אואדה, שמכהן כנגיד הבנק מאז 2023, מקדם אסטרטגיה שמטרתה להוביל את הכלכלה היפנית לכיוון של צמיחה מבוססת שכר והוצאה פרטית. בכך, הוא מנסה לנתק את הכלכלה ממדיניות הריבית השלילית שהונהגה במשך עשור.
ההחלטה של הבנק מגיעה לאחר דיונים פנימיים על החשש מהשפעות חיצוניות, דוגמת מדיניות הכלכלה האמריקאית והאפשרות לתנודתיות בשוקי המטבע הבינלאומיים. מגמת ההיחלשות של הין לאורך השנה האחרונה הביאה את הבנק לנקוט גישה מאוזנת יותר, במטרה למנוע חוסר יציבות בשוקי ההון ולספק סביבה מוניטרית שמאפשרת התאוששות כלכלית מתמשכת.
