התושבים לא התחברו: אל סלבדור מוותרת על ביטקוין

עסקים במדינה אינם מחויבים עוד לקבל תשלומים בביטקוין או להמיר מחירים מדולר לקריפטו • לאל סלבדור יש 6,050 ביטקוינים בשווי מוערך של 634.8 מיליון דולר
ביטקוין ודגל אל סלבדור | קרדיט: Ink Drop, שאטרסטוק

אל סלבדור, המדינה הראשונה בעולם שהכריזה על ביטקוין כהילך חוקי בשנת 2021, מסיימת כעת את הניסוי הכלכלי השנוי במחלוקת. למרות הצהרות הנשיא נאיב בוקלה והבטחותיו כי המטבע הקריפטוגרפי ישנה את פני הכלכלה המקומית, מרבית האזרחים מעולם לא השתמשו בו, העיר העתידנית שהובטחה לא נבנתה, וכעת גם מעמדו המשפטי של הביטקוין משתנה.

בשבוע שעבר אישר הקונגרס, הנשלט על ידי מפלגת השלטון, תיקון לחוק הביטקוין, אשר מבטל את ההגדרה של המטבע כ"מטבע" אך עדיין מגדיר אותו כ"הילך חוקי", אמצעי תשלום שלא ניתן לסרב לקבלו. התיקון, שהוצע על ידי ממשלתו של בוקלה, הוא חלק מדרישות קרן המטבע הבינלאומית (IMF), אשר התנתה בכך את אישור ההלוואה של 1.4 מיליארד דולר שנחתמה בדצמבר האחרון. על פי הכללים החדשים, עסקים אינם מחויבים עוד לקבל תשלומים בביטקוין או להמיר מחירים מדולר לקריפטו, והבחירה אם לקבל את המטבע נותרת לשיקולם של בעלי עסקים וצרכנים פרטיים.

הביטקוין, שעל פי הבטחות הממשלה אמור היה להפוך לכלי מרכזי בכלכלה המקומית, נותר בשולי החברה. סקר שנערך באוניברסיטה המרכז-אמריקאית (UCA) מצא כי 92% מהאזרחים כלל לא השתמשו בביטקוין בשנת 2024. רבים מאלה שכן ניסו לשלם באמצעותו או להשקיע בו הביעו תסכול וחשש מהסיכונים הכרוכים בכך.

"חוויתי הפסדים כשהשתמשתי בזה, זה היה מסובך מדי", מספרת חואנה הנריקז, אחות בת 55 שניסתה להרוויח מהשקעה בקריפטו אך איבדה כסף. "זה לא מתאים לאנשים שחיים ממשכורת למשכורת".

תוכניתו השאפתנית של בוקלה לבניית Bitcoin City – עיר הייטק שתופעל על ידי אנרגיה גיאותרמית מהר געש בקונצ'גואה – מעולם לא יצאה לפועל. הרעיון להקים מרכז עולמי לביטקוין, שבו עסקים ופיתוחים טכנולוגיים יפרחו, נותר בגדר חזון בלבד. בפועל, רק אזורים קטנים כמו ברלין (110 ק"מ מסן סלבדור) וחוף אל זונטה הפכו למעוזי הביטקוין, אך בעיקר עבור תיירים ותושבים זרים.

התיקון החדש לחוק ייכנס לתוקף 90 יום לאחר פרסומו בכתב העת הרשמי של המדינה, אך כבר עתה מעורר מחלוקת. כלכלנים מצביעים על כך שלמרות שהחוק שומר על הביטקוין כהילך חוקי, הסרת החובה לקבל אותו בעסקאות מבטלת למעשה את משמעות המונח. "זה אבסורד", טוען קרלוס אסבדו, נשיא הבנק המרכזי לשעבר. "אם לא מחויבים לקבל אותו, אז הוא לא באמת הילך חוקי".

עם זאת, הממשל מתעקש כי לא מדובר בנסיגה ממדיניות הקריפטו. שגרירת אל סלבדור בארצות הברית, מילנה מאיורגה, הצהירה כי השינוי נועד להתאים את החוקים למציאות הכלכלית, וכי הממשלה תמשיך להחזיק ברזרבות ביטקוין ואף לרכוש עוד מטבעות בעתיד.

נכון להיום, לאל סלבדור יש 6,050 ביטקוינים בשווי מוערך של כ-634.8 מיליון דולר. הנשיא בוקלה, אשר באופן קבוע מפרסם ברשתות החברתיות עליות במחיר הביטקוין, טען כי עם חזרתו האפשרית של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, צפויה "עליית ערך אקספוננציאלית" במטבע הקריפטוגרפי. בינתיים, הוא שומר על שתיקה בכל הנוגע לרפורמה.

בעוד שהממשלה מתעקשת כי ביטקוין עדיין ישמש ככלי פיננסי במדינה, רבים תוהים האם השינוי מסמן את סופה של ההרפתקה הקריפטוגרפית של בוקלה. המשך רכישות הביטקוין על ידי המדינה מעלה שאלות לגבי מידת השקיפות בניהול הכספים הציבוריים. כלכלנים מזהירים כי ללא פיקוח ברור, הציבור אינו יכול לדעת כיצד הכסף מנוהל והאם המדינה חשופה לסיכונים כלכליים חמורים.

נראה כי החזון השאפתני של בוקלה, שהוצג כהימור כלכלי פורץ דרך, הסתיים בניסוי שלא צלח. הביטקוין אולי עדיין נוכח באל סלבדור, אך החובה להשתמש בו נעלמה – ויחד איתה, אולי גם החלום להפוך את המדינה למעצמת קריפטו עולמית.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות