הבונדסטאג הגרמני אישר ביום שלישי רפורמה פיסקלית היסטורית שתשנה את מדיניות החוב של המדינה ותאפשר הגדלה משמעותית של ההשקעות בביטחון ובתשתיות. במסגרת הרפורמה, תוקם קרן תשתיות ואקלים בהיקף של 500 מיליארד אירו (548 מיליארד דולר), ולצידה יוסרו מגבלות על הוצאות ביטחוניות מסוימות שהוטלו בעבר על ידי "בלם החוב" המגביל את יכולתה של הממשלה לקחת הלוואות.
מהלך זה, שהוצע על ידי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) ומפלגת הסוציאל-דמוקרטים (SPD), עבר ברוב של 513 תומכים מול 207 מתנגדים, כאשר נדרשה תמיכת שני שלישים מחברי הפרלמנט על מנת להבטיח את אישור החוק. כעת, על החוק לקבל את אישור הבונדסראט – המייצג את מדינות גרמניה – ביום שישי, כדי להפוך לשינוי חוקתי רשמי.
במסגרת השינויים, הוצאות ביטחוניות ומודיעיניות מסוימות שיעברו סף מסוים לא ייכללו במגבלות "בלם החוב", מה שיאפשר לממשלה להגדיל את תקציב ההגנה שלה משמעותית. בנוסף, ההלוואות הנלקחות לצורך קרן התשתיות החדשה לא ייחשבו כחלק מהחוב הממשלתי המוגבל, ומדינות גרמניה יזכו לגמישות רבה יותר בניהול החוב שלהן.
הרפורמה התקבלה תחת לחץ זמן משמעותי, שכן היה צורך לשנות את החוקה במהירות לפני שהתכנס הפרלמנט החדש, שבו שיעור ההתנגדות לחוק גבוה יותר. מפלגות המתנגדות לרפורמה אף ניסו לעכב את ההצבעה באמצעים משפטיים, אך ללא הצלחה.
אחת הפשרות שנדרשו על מנת להשיג את תמיכת מפלגת הירוקים הייתה הקצאת 100 מיליארד אירו מהקרן החדשה למטרות אקלים ושינוי כלכלי. כמו כן, הורחבו הקריטריונים להוצאות ביטחוניות שיוחרגו מבלם החוב.
אחד מהסעיפים המרכזיים ברפורמה החדשה הוא החרגת הוצאות הקשורות לסיוע צבאי וביטחוני, כולל תמיכה באוקראינה. במסגרת השינויים, אישרה גרמניה שחרור של 3 מיליארד אירו לטובת סיוע צבאי לאוקראינה, כחלק ממאמציה לתמוך במדינה המתמודדת עם הפלישה הרוסית. הצעד מהווה איתות נוסף על כוונתה של גרמניה להרחיב את אחריותה הביטחונית באירופה.
הכלכלה הגרמנית כמעט ונכנסה למיתון טכני בין השנים 2023–2024, והתחזיות הכלכליות לשנת 2025 ממשיכות להיות חלשות. ארגון ה-OECD צופה צמיחה של 0.4% בלבד, ירידה מהתחזית הקודמת של 0.7%, ואילו המכון הכלכלי הגרמני Ifo הוריד את תחזיתו ל-0.2% בלבד. גרמניה ניצבת בפני אתגרים נוספים, בהם בעיות בתשתיות, משבר בענף הבנייה והתמודדות עם אפשרות של מכסי יבוא חדשים מצד ארצות הברית תחת הנהגתו של הנשיא דונלד טראמפ.
