יצרנים סינים הפועלים בשוק היצוא לארצות הברית ניצבים מול תקופה מאתגרת במיוחד, לאחר גל נוסף של מכסים שהטיל הממשל האמריקאי במסגרת מלחמת הסחר בין שתי המעצמות. עשרות יצרנים מדווחים על ירידה חדה בהזמנות מצד קמעונאים אמריקאים, לצד לחצים הולכים וגוברים להפחתת מחירים – גם במחיר של הפעלה בהפסד.
החל מחודש פברואר האחרון, הוטלו מכסים של 10% על סחורות סיניות בשווי של 400 מיליארד דולר בשנה, כאשר תוספות נוספות למכסים נכנסו לתוקפן במרץ וצפויות להתרחב באפריל. בניגוד לסבב הקודם של מלחמת הסחר ב-2018, הפעם מדובר בעומס כלכלי כבד יותר על יצרנים קטנים ובינוניים, המתקיימים ממילא על שולי רווח דקים במיוחד.
בקרב יצרנים מבוססי יצוא בדרום ובמזרח סין, מדווחים על ירידה של עד 50% בנפח ההזמנות – במיוחד מצד רשתות אמריקאיות גדולות כמו Walmart ו-Costco. הדרישות להוזלות של 10% מכלל הספקים הפכו נפוצות, אך לפי מנהלים בתחום, רוב הספקים אינם מסוגלים להציע מעבר להנחות של 3%-7%, בשל עלויות קבועות שעלו בשנים האחרונות: שכר העובדים עלה ב-2%-5%, מחירי חומרי גלם זינקו, והתחרות הגלובלית גוברת.
מנהלים בחברות יצור סיניות מצינים כי יש מקרים בהם אין מנוס מהוזלת מחירים, אף על פי שהמשמעות היא הפעלה בהפסד. במקרים מסוימים, לקוחות אמריקאים דורשים הנחות רוחביות, תוך שליחת הודעות אחידות למאות ספקים, ובלי גמישות או שיח פרטני.
התגובה בצד הסיני מתאפינת בהקשחת תנאי התשלום: חברות רבות שהופתעו ב-2018 מהתחמקות לקוחות מתשלום על מכולות שנקלעו למכסים, דורשות כעת תשלום מלא מראש עם קבלת ההזמנה. חברות התיווך והיצוא הפועלות מול שווקים אמריקאים מאשרות שהמודל הפיננסי השתנה דרמטית, וכעת הסיכון מועבר ללקוח.
במקביל, לקוחות אמריקאים עצמם מתקשים להמשיך לפעול תחת שיעורי מכס כוללים של מעל ל-50% – כמו במקרה של מוצרי פלדה או אלומיניום. חלקם שוקלים מעבר ליצור במדינות אחרות באסיה, כמו ויטנאם, בעוד אחרים מתמודדים עם צורך להעלות מחירים לצרכנים, דבר שפוגע בתחרותיות בשוק האמריקאי.
הממשל הסיני קורא ליצרנים להפנות את מאמציהם לשוק המקומי העצום של 1.4 מיליארד תושבים או לשווקים חלופים, אך יצרנים רבים מצינים כי הצריכה המקומית בצל האטה כלכלית, והיצע היתר בתעשיות רבות – מגבילים את יכולת הפניה לשוק הביתי.
מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא כי כל עליה של 1% במכסים האמריקאיים על סחורות סיניות הובילה לשחיקה ממוצעת של 0.35% בשולי הרווח של יצרנים סיניים. על סמך נתוני מחקר מאוניברסיטת דרטמות', במהלך הסבב הקודם של מלחמת הסחר נגרעו כ-3.5 מיליון משרות במגזר הייצור הסיני. בשלב זה מוקדם להעריך את גודל הפגיעה הנוכחית, אך היקף הבעיה צפוי לגדול ככל שהמכסים יעמיקו.
הרשויות המקומיות בסין, שבעבר סיפקו תמיכות כלכליות ליצואנים – כמו הנחות בשכר דירה או תמריצים מס – מתקשות כיום להעניק סיוע, בשל חובות כבדים והשלכות משבר הנדל"ן המקומי. פרשנים מדגישים כי אם הממשלה המרכזית לא תתערב, הסקטור כולו עשוי להידרדר במהירות.
בעוד הנשיא טראמפ מצהיר שמטרת המהלך היא להחזיר יצור לארה"ב, גם לקוחות אמריקאים מביעים ספק ביכולת לממש זאת. הם מצינים כי עלויות היצור בארה"ב, לצד מחסור בכוח עבודה מיומן, מקשות על חזרת היצור המקומי. בינתים, רבים נאלצים לבחור בין העלאת מחירים לצרכנים – או מעבר לשרשראות אספקה חדשות, דבר שמחייב השקעות וזמן.
