ביום חמישי האחרון חוו שוקי ההון בארצות הברית את אחד הימים הסוערים בשנים האחרונות, כאשר שלושת המדדים המרכזיים – דאו ג'ונס, נאסד"ק ו־S&P 500 – רשמו ירידות חדות שנעו בין 4% ל־6%. בעקבות הירידות נגרע סכום כולל של כ־3.1 טריליון דולר משווי השוק של החברות הציבוריות. מדובר בירידה היומית הגדולה ביותר מאז מרץ 2020, אז נגרם זעזוע בשווקים עקב פרוץ מגפת הקורונה.
הירידות נרשמו מיד לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז על מדיניות מכסים חדשה ורחבת היקף, במסגרתה יוטלו מכסים חדשים על כלל היבוא לארצות הברית, במטרה "לאזן את מאזן הסחר" וללחוץ על מדינות המואשמות על ידי הממשל במדיניות סחר לא הוגנת. התוכנית כוללת שני שלבים עיקריים: החל מה־5 באפריל, יוטל מכס כללי בשיעור של 10% על כל היבוא, ובשלב השני, שיחול מה־9 באפריל, יוטלו מכסים גבוהים יותר על יבוא ממדינות ספציפיות – בהן סין, יפן והאיחוד האירופי.
על פי התוכנית, סין תעמוד מול מכס בגובה מצטבר של 54%, הכולל תוספת חדשה של 34% למכסים קיימים. היבוא מהאיחוד האירופי יישא מכס של 20%, בעוד יפן תתמודד עם תעריף של 24%. קנדה ומקסיקו מוחרגות חלקית מהתוכנית, אך הן כפופות למכס של 25% על רכבים, שנכנס לתוקף מיידי. הרשימה שפורסמה כוללת מאות מוצרים שיהיו פטורים מהמכסים, בהם מוצרי אנרגיה, תרופות, חיסונים, כימיקלים חיוניים ומינרלים לתעשייה.
המטרה המרכזית של המהלך, כפי שהוסבר על ידי אנשי הממשל, היא לחזק את הייצור המקומי ולגרום לחברות אמריקאיות להשיב ייצור לארה"ב. במקביל, מדובר גם בניסיון לייצר מנופי לחץ לקראת סבב מו"מ מסחרי חדש מול שותפות סחר עיקריות.
התגובה המידית בשווקים הייתה חריפה. מניות טכנולוגיה בולטות כמו Apple, Nvidia ו-Amazon רשמו ירידות חדות, ואיבדו יחד שווי מצרפי של קרוב ל־500 מיליארד דולר. גם חברות צריכה מוכרות כמו Target, Nike ו־HP רשמו ירידות דו-ספרתיות. חברת הרכב סטלנטיס הודיעה על עצירת פעילות זמנית במפעלים במקסיקו ובקנדה, עקב חוסר ודאות בנוגע להסכמי סחר ולשרשראות אספקה.
הדולר האמריקאי נחלש באופן ניכר: מדד הדולר של וול סטריט ג'ורנל ירד ב־1.3%, הירידה החדה ביותר מאז תחילת 2023. הירידה מצביעה על ירידה באמון השוק בצמיחה הכלכלית הצפויה וביכולת של ארה"ב להמשיך למשוך השקעות זרות, לנוכח עימות סחר רחב ומתמשך.
מדינות רבות מסביב לעולם הביעו התנגדות חריפה לתוכנית. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הודיע כי האיחוד האירופי בוחן נקיטת צעדי תגמול כלפי חברות טכנולוגיה אמריקאיות. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הודיע על כוונה להשית מכס בגובה 25% על רכבים אמריקאיים. החשש הגובר הוא מהידרדרות מהירה לעימותי סחר הדדיים שיפגעו ביצוא, בצריכה ובהשקעות בכלכלות מרכזיות.
במקביל להתרחבות הסיכונים בשוק, בנק ההשקעות JPMorgan עדכן את תחזיתו למיתון בארצות הברית בשנה הקרובה – ההסתברות עלתה מ־40% ל־60%. לפי הדו"ח, המהלך עשוי להוביל לירידה בצריכה הפרטית, לעלייה בעלויות הייצור, לשיבושים בשרשראות אספקה, ולפגיעה בהשקעות של חברות, בעיקר בתחומים עתירי יבוא. בנוסף, צפוי גידול בהוצאות משקי הבית על מוצרים נפוצים, דבר שעלול להשפיע לרעה על רמת החיים, במיוחד בקרב שכבות הביניים.
מדדי המניות בטוקיו ובסיאול ירדו ב־2.6% ו־0.5% בהתאמה. מומחים מעריכים כי כמות משמעותית של סחורות סיניות, שייעדו קודם לארה"ב, תזרום לשווקים בינלאומיים חלופיים, תהליך שעלול לגרום לעודפי היצע, ירידת מחירים ותחרות מוגברת על יצואנים מקומיים במדינות נוספות.
ההשפעה ניכרת גם בשוקי הצריכה – צרכנים החלו להקדים רכישות של מוצרים מחו"ל מתוך חשש לעליות מחירים, כאשר מוצרי אלקטרוניקה, הלבשה ואלכוהול הפכו למבוקשים במיוחד.
השפעה ניכרת גם בשוק ההנפקות. חברת StubHub הודיעה על דחיית הנפקתה לבורסה עקב התנודתיות והחשש שמוסדיים לא יקדישו לה קשב בתנאים הנוכחיים. לפי גורמים בענף, קיימת תחושת עצירה בתכנון פיננסי, בשל תנודתיות גבוהה וחוסר ודאות לגבי כיוונה של המדיניות הכלכלית.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיב לירידות השוק באמרו כי "הכול מתקדם כשורה" והוסיף כי הוא סבור שהשווקים "יזנקו" בעקבות המדיניות החדשה. טראמפ השאיר פתח למשא ומתן עתידי והצהיר כי הוא בוחן מכסים נוספים על תחומים נוספים, כולל פרמצבטיקה ושבבים, כחלק ממהלך כולל שהוא מכנה "יום השחרור הכלכלי של ארה"ב".
