מה שהחל כמלחמת סחר היסטורית ורחבת היקף שיזם נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, כנגד מדינות רבות, מתמקד בשלב זה ביעד יחיד: סין. טראמפ הכריז לאחרונה על השהייה של שלושה חודשים בתעריפים ההדדיים שנכנסו לתוקף שעות ספורות קודם לכן, למעט חריג אחד, דבר שהעמיק עימות שעלול לפורר את הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בתגובה, בייג'ינג מימשה את הבטחתה והטילה מכסים משלה על יבוא אמריקאי.
קצב ההסלמה היה מהיר ומדהים. בתוך שבוע, המכסים של טראמפ על יבוא סיני זינקו מ-54% ל-104% וכעת ל-125%, נתונים שמצטרפים למסים קיימים שהוטלו לפני כהונתו השנייה של הנשיא. סין הגיבה באופן דומה, והעלתה מכסים נוספים על כל היבוא האמריקאי ל-84%. העימות הנוכחי מבשר על קרע היסטורי שלא רק יכאב לשתי הכלכלות הקשורות זו בזו באופן הדוק, אלא גם יוסיף מתחים עצומים ליריבות הגיאופוליטית ביניהן.
זהו כנראה הסימן החזק ביותר לפירוק קשרים כלכליים הדוקים בין שתי המדינות, מצב בו כמעט ולא יהיה סחר או השקעות הדדיות. קשה להפריז בהלם הצפוי לא רק לכלכלה הסינית עצמה, אלא גם לנוף הסחר העולמי כולו, כמו גם לארצות הברית.
טראמפ רמז כי החלטתו שלא להעניק לסין את אותה הקלה שניתנה למדינות אחרות קשורה לתגובה המהירה של בייג'ינג, ואמר לכתבים כי "סין רוצה לעשות עסקה, היא פשוט לא יודעת איך לעשות זאת". עם זאת, נקודת המבט מבייג'ינג שונה באופן דרמטי.
המנהיג הסיני שי ג'ינפינג, המנהיג החזק ביותר בסין זה עשרות שנים, רואה בכניעה לדרישות אמריקאיות מה שהוא מכנה "בריונות חד-צדדית" כאופציה בלתי אפשרית. הוא גם פונה לרגשות הלאומיים בקרב הציבור. בייג'ינג מנהלת קמפיין לאומני נלהב סביב תגובתה, חלק מאסטרטגיה שהיא מכינה בשקט כבר יותר מארבע שנים, מאז כהונתו הקודמת של טראמפ.
בעוד שסין הצהירה זמן רב על רצונה לנהל שיחות, ההסלמה המהירה של טראמפ ככל הנראה אישרה לבייג'ינג כי ארצות הברית אינה מעוניינת בכך. לדעת פרשנים, בחישובים של שי, סין מוכנה לא רק להשיב מלחמה, אלא גם להשתמש במערבולת הסחר של טראמפ כדי לחזק את מעמדה שלה. שי ג'ינפינג הבהיר זה מכבר כי הוא מצפה שסין תיכנס לתקופה של מאבק ממושך עם ארצות הברית ובעלות בריתה, וסין נערכה לכך באופן מקיף.
השאלה האם טראמפ היה משעה את המכסים על סין יחד עם מדינות אחרות אלמלא הגיבה בייג'ינג במהירות כה רבה נותרה פתוחה. קנדה הגיבה אך נכללה בהקלה, שלא הסירה מכס אוניברסלי של 10% שהוטל בשבוע שעבר. כך או כך, טראמפ ושי נראים כעת נעולים במלחמת התשה שעלולה לשבש יחסי סחר חד-צדדיים אך משולבים מאוד, בשווי של כחצי טריליון דולר.
במשך עשורים, סין הייתה רצפת הייצור של העולם, שם קווי ייצור אוטומטיים וטכנולוגיים מתקדמים ייצרו הכל, החל ממוצרי בית ונעליים ועד אלקטרוניקה, חומרי גלם לבנייה, מכשירי חשמל ופאנלים סולאריים. מפעלים אלה סיפקו את הביקוש של צרכנים אמריקאים ועולמיים למוצרים במחירים סבירים, אך גם יצרו גירעון סחר עצום ותחושה בקרב חלק מהאמריקאים, כולל טראמפ, שהגלובליזציה גנבה את התעשייה והמשרות בארה"ב.
ההעלאה החדה של המכסים על ידי טראמפ, ליותר מ-125%, עלולה כעת לקצץ את יצוא סין לארה"ב ביותר ממחצית בשנים הקרובות, על פי הערכות מסוימות. מוצרים רבים מסין לא יוכלו להיות מוחלפים במהירות, מה שיוביל לעליית מחירים לצרכנים בארה"ב, אולי במשך שנים, עד שמפעלים חדשים יוקמו. אנליסטים של ג'יי. פי. מורגן העריכו כי הדבר עלול להסתכם בהעלאת מסים של כ-860 מיליארד דולר לאמריקאים לפני שימצאו תחליפים. בסין, יצרנים רבים צפויים לראות את רווחיהם הדלים ממילא נמחקים לחלוטין, וגל חדש של ניסיונות להקים מפעלים במדינות אחרות צפוי להתחיל.
היקף המכסים עלול להוביל למיליוני אנשים מובטלים וגל של פשיטות רגל ברחבי סין, על פי מומחים לכלכלת סין. עם זאת, סין יכולה לשאת במצב הזה הרבה יותר מאשר פוליטיקאים אמריקאים. זאת, בין היתר, משום שמנהיגי המפלגה הקומוניסטית השלטת בסין אינם מתמודדים עם משוב מהיר מצד מצביעים וסקרי דעת קהל. לדוגמה, במהלך הקורונה בסין כאשר סגרו את הכלכלה בהינף יד.
בבייג'ינג מאמינים גם הם כי יוכלו לצלוח את הסערה. "בתגובה למכסים האמריקאים, אנו ערוכים ויש לנו אסטרטגיות. ניהלנו מלחמת סחר עם ארה"ב במשך שמונה שנים, וצברנו ניסיון רב במאבקים אלה", נכתב בפרשנות בעמוד הראשון של העיתון "יומי העם", ביטאונה של המפלגה הקומוניסטית, ביום שני. הפרשנות ציינה כי בייג'ינג יכולה לנקוט "מאמצים יוצאי דופן" כדי להגביר את הצריכה המקומית, שהייתה חלשה באופן עקבי, ולהנהיג אמצעי מדיניות אחרים לתמיכה בכלכלתה: "התוכניות לתגובה מוכנות היטב ומקיפות". לנוכח אי הוודאות לגבי היקף ההסלמה העתידית, נשמעים קולות רגועים מבייג'ינג. הכלכלן צאי טונג'ואן מאוניברסיטת רנמין הסינית כתב במאמר דעה בתקשורת הממלכתית מוקדם יותר השבוע כי "התוצאה הסופית תלויה במי יוכל לעמוד במלחמת התשה כלכלית ממושכת יותר, ולסין יש יתרון ברור במונחים של עמידות אסטרטגית".
בייג'ינג גם ניהלה בשבועות האחרונים שיחות עם מדינות מאירופה ועד דרום-מזרח אסיה בניסיון להרחיב את שיתוף הפעולה המסחרי שלה – ולנסות להשיג יתרון על ארה"ב על ידי גיוס בעלות ברית ושותפות אמריקאיות המתוסכלות ממלחמת הסחר המתחדשת לסירוגין. עם זאת, היא נערכת לחיכוכים מסחריים עם ארה"ב מאז מלחמת הסחר הראשונה של טראמפ והקמפיין שלו נגד ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי, שהיוו קריאת השכמה לבייג'ינג לכך שההתקדמות הכלכלית שלה עלולה להידרדר אם לא תהיה מוכנה. שי ציין כי הממשלה הסינית נערכה ליום הזה במשך שש שנים, והיא ידעה שזהו תרחיש אפשרי. לדבריו, בייג'ינג תמכה במדינות לגוון את שרשרות האספקה ופעלה לניהול חלק מהאתגרים הכלכליים המקומיים שלה כהכנה, בין היתר.
מומחים סבורים כי כיום סין נמצאת בעמדה טובה בהרבה להתמודד עם סכסוך סחר רחב יותר. בהשוואה לשנת 2018, היא הרחיבה את יחסי הסחר שלה עם שאר העולם, והפחיתה את חלקו של היצוא האמריקאי מסך היצוא שלה מחמישית לכ-15%. יצרניה הקימו גם פעילות ענפה במדינות שלישיות כמו וייטנאם וקמבודיה, בין היתר כדי לנצל תעריפים אמריקאיים נמוכים יותר. סין גם פיתחה את שרשרות האספקה שלה עבור מתכות נדירות ומינרלים קריטיים אחרים, שדרגה את טכנולוגיית הייצור שלה באמצעות בינה מלאכותית ורובוטים דמויי אדם, והגבירה את יכולות הטכנולוגיה המתקדמת שלה, כולל מוליכים למחצה. מאז השנה שעברה, הממשלה גם פעלה, בהצלחה משתנה, לטפל בנושאים כמו צריכה חלשה וחוב גבוה של ממשלות מקומיות. החולשות של סין משמעותיות, אך בהקשר של מאבק כולל, הן ניתנות לניהול. ארה"ב לא תוכל, בכוחות עצמה, להביא את כלכלת סין לסף קריסה. עד כמה שוושינגטון לא רוצה להודות בכך, כשסין אומרת שאי אפשר לרסן אותה כלכלית, יש בידיה כוח לא מבוטל.
