טראמפ העלה מכסים – סין שולפת את תוכנית התגובה מהמגירה

לאחר תקופת פיוס כושלת, סין משיבה במכסים גורפים ומסרים תקשורתיים לאומניים • סין מפנה משאבים לחיזוק צריכת הפנים כמענה כלכלי לעימות הסחר • סין בחרה לקשר את העימות הכלכלי להיסטוריה הצבאית עם ארה"ב דרך סרטון של מאו
מלחמת סחר בין סין לארה"ב, אילוסטרציה | צילום: rawf8,שאטרסטוק

מלחמת סחר בין סין לארה"ב, אילוסטרציה | צילום: rawf8,שאטרסטוק

לאחר חודשים של ניסיונות פיוס וחיפוש אחר פשרה עם ממשל טראמפ, עברה סין באפריל 2025 למדיניות תקיפה ומוצהרת של "לא ניכנע" – תגובה ישירה למכסים האמריקאיים החדשים. המקורות מצביעים על הפעלה של "מצב מלחמה" במנגנונים הדיפלומטיים והמסחריים בבייג'ין, תוך ביטול חופשות לעובדי משרדי החוץ והמסחר והכפפתם למשטר כוננות. מדובר על שינוי גישה חריף מצד סין, שהחלה לא רק להגיב במכסים אלא גם בפעילות דיפלומטית גלובלית שנועדה לגייס מדינות נוספות נגד צעדי ארה"ב.

המעבר הזה התרחש לאחר שתוכנית ההתקרבות של בייג'ין אל טראמפ נכשלה. סין ניסתה להגיע לערוץ שיח לא פורמלי, כולל פנייה לאילון מאסק וניסיונות לתאם פגישות עם שר החוץ האמריקאי והיועץ לביטחון הלאומי. אלא שבעידן שבו מדיניות החוץ האמריקאית נקבעת לעיתים בציוץ, בייג'ין גילתה שללא שחקן מרכזי כמו ג'ארד קושנר (שפעל בקדנציה הראשונה), היא מוצאת את עצמה ללא ערוצי תקשורת ישירים מול הממשל.

לצד צעדים כלכליים, הופעל מנגנון תעמולה מובהק. סרטון נדיר ממלחמת קוריאה בו מאו דזה דונג נושא מסר לאומי נחרץ ("לא ניכנע, נילחם עד לניצחון") הופץ ברשתות החברתיות הסיניות, ועובדי ציבור חזרו לסיסמאות פטריוטיות של עמידה איתנה מול לחצים זרים. המסר עבר גם לקהילה הבינלאומית: סין פנתה בפנייה ישירה למדינות רבות – כולל יפן, דרום קוריאה, גרמניה וצרפת – בקריאה למתן תגובה משותפת למדיניות המכסים האמריקאית.מסין גם פנתה לגופים בין-לאומיים כמו ה-G20, כדי לקדם הצהרות תמיכה במערכת מסחר רב-צדדית.

גורמים בסין השוו את קבלת ההחלטות בימים אלה לאופן קבלת החלטות בתקופת הקורונה – מהיר, חסר בירוקרטיה, ולא שגרתי. הטלת מכסים מיידית ביום חופש בשוק הסיני, לפני פתיחת וול סטריט, נועדה לא רק לשדר כוח – אלא להקדים את ארה"ב במהלך פסיכולוגי-אסטרטגי.

עם זאת, לא כל מדינה נענתה בהתלהבות. מדינות רבות שותפות לחששות האמריקאיים מהפרקטיקות הכלכליות הסיניות – כמו סובסידיות ממשלתיות והיצע עודף – ולמרות ההתנגדות למכסים עצמם, לא מיהרו לחבור לסין. כך התגלה כי הניסיון הסיני לייצר "חזית גלובלית" הוא חלקי בלבד.

גורמים בסין השוו את קבלת ההחלטות בימים אלה לאופן קבלת החלטות בתקופת הקורונה – מהיר, חסר בירוקרטיה, ולא שגרתי. הטלת מכסים מיידית ביום חופש בשוק הסיני, לפני פתיחת וול סטריט, נועדה לא רק לשדר כוח – אלא להקדים את ארה"ב במהלך פסיכולוגי-אסטרטגי.

מהצד האמריקאי, טראמפ טען שסין נבהלה והגיבה בפאניקה. בפועל, בייג'ין נקטה בצעדים מהירים שכללו הטלת מכסים גורפים, עצירת חלק מהסחר בשירותים עם ארה"ב, הטלת מגבלות על סרטים אמריקאיים ואזהרות נגד נסיעות לארה"ב.

בפנים, הממשל הסיני התחיל לטפל בשורש אחר של המשבר: התלות ביצוא. המשבר בנדל"ן המקומי האיץ את הרעיון של הפניית המאמץ לכלכלה פנימית: יותר צריכה, פחות תלות בשווקים זרים, מתוך הנחת עבודה כי אין טעם לרדוף אחרי הסכמות עם ממשל שנמצא בעימות עקרוני עם עצם המודל הסיני. הממשל פועל לעודד רכישות של משקי הבית, והרטוריקה השתנתה לחלוטין – הדגש עובר לעמידות צרכנית ולחוסן כלכלי מבפנים.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות