שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן חולל טלטלה מהירה במדיניות החוץ האמריקאית, ובעיקר ביחסי הסחר מול סין. בעוד טראמפ שב לדפוסיו המוכרים והמתריסים כלפי בייג'ינג, כעת הגיעה תגובה שקטה אך מהדהדת מצד המעצמה האסייתית – נכונות לחזור לשולחן המו"מ, אך הפעם תוך הצבת תנאים ברורים שמטרתם לשנות את אופי הדיאלוג ולקבוע כללי משחק חדשים.
גורם המעורה בעמדת הממשל הסיני מסר לסוכנות בלומברג כי סין תסכים לחדש את השיחות עם ארה"ב – בתנאי שזו תגלה מידה רבה יותר של כבוד והתחשבות. הדרישה אינה רק רטורית – אלא כוללת מספר צעדים קונקרטיים: הפסקת ההתבטאויות הפוגעניות מצד בכירים בממשל האמריקאי, קו מדיניות אחיד בנוגע ליחסים עם סין, גמישות בנושא הסנקציות הכלכליות, ומינויים שיבטיחו כי למי שיוביל את השיחות יש גיבוי ישיר מהנשיא.
לטענת הגורם, סין אינה מעוניינת לנהל שיחות שיתמוססו עם שינוי דעת פתאומי מהצד האמריקאי, כפי שקרה בעבר. האירועים שקדמו לחתימת הסכם "שלב ראשון" ב־2020 כללו סדרת התנגשויות שהתאפיינו בעלבונות פומביים, איום במכסים הדדיים, והחמצת הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה. הגישה החדשה שמציגה בייג'ינג נועדה לא רק להגן על האינטרסים הכלכליים של סין, אלא גם לשמר את מעמדה הדיפלומטי בזירה העולמית.
הגורם הסיני הדגיש גם את הצורך במינוי אדם אחד שירכז את ניהול השיחות – דמות שיש לה יכולת תיאום מול הנשיא טראמפ עצמו, ושתוכל לגשר בין גישת הבית הלבן לבין דרישות הצד הסיני. הדרישה למינוי נציג מוסמך אינה מקרית – במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ נמתחה ביקורת רבה על פערים בין הצהרותיו לבין עמדות בכירים אחרים בממשלו, דבר שיצר חוסר עקביות שהכשיל תהליכים.
פרסומים אלה השפיעו מיידית על השווקים: מדד הדולר האמריקאי התחזק, החוזים על מדד S&P 500 עלו קלות, ומחיר הזהב נחלש במעט – תוצאה של ציפייה מחודשת לאפשרות לייצוב כלשהו במערכת היחסים בין שתי המעצמות. למרות האופטימיות הזהירה, פרשנים מזהירים כי כל תזוזה חיובית תהיה שברירית, כל עוד לא נרשמת התקדמות ממשית בשטח.
בתוך כך, ההבטחה של טראמפ להטיל מכסים בשיעור של 60% על סחורות סיניות מוסיפה נדבך של לחץ. מדובר באיום שמרחף מעל תעשיות רבות, גם בסין וגם בארה"ב, ושהשלכותיו ניכרות כבר עכשיו בהאטה בהשקעות הון, פגיעה בתנועת סחורות, והשפעה מצטברת על מדדי האינפלציה. כל אלה מחריפים את החשש מפני "מלחמת סחר 2.0" שעלולה להתרחב גם לתחומים טכנולוגיים וצבאיים.
נושא טייוואן מהווה מוקש מרכזי נוסף. התמיכה הגוברת של ארה"ב בטייוואן – הן באמצעים צבאיים והן בזירה הדיפלומטית – נתפסת בבייג'ינג כערעור על עקרון "סין האחת", ומעוררת תגובות תקיפות מצד ההנהגה הסינית. חידוש השיחות, לשיטת סין, לא יתאפשר מבלי התייחסות רצינית לסוגיה זו.
