הבנק המרכזי האירופי (ECB) הוריד את הריבית לרמה של 2.25% במהלך שלישי השנה, כשברקע האטה כלכלית בגוש האירו והחרפה ביחסי הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי. המהלך נתפס כמהלך צפוי בשווקים הפיננסיים, אך הוא מצביע על חששות הולכים וגוברים בקרב מקבלי ההחלטות באירופה מפני תרחיש של צמיחה נמוכה וממושכת. באמצע 2023 עמדה הריבית באירופה על 4%.
בפרנקפורט התקבלה ההחלטה להפחית את הריבית ברבע אחוז, מתוך הבנה שהאיחוד האירופי מתמודד עם לחץ כפול: מצד אחד, האטה בביקושים הפנימיים, ומצד שני, התמודדות עם צעדי מדיניות כלכלית תוקפניים מצד ארה"ב. בתחילת החודש הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכסי גבול על כלל היבוא מהאיחוד האירופי, צעד המוערך כפוגע בפעילות היצוא ובאמון המשקיעים.
הנתונים שפורסמו ביורוסטאט משרטטים תמונה של אינפלציה מדודה יחסית – 2.2% במרץ, לאחר 2.3% בפברואר, עם ירידה במדד הליבה מ-2.6% ל-2.4%. משמעות הדבר היא שמדיניות הריבית האפסית שהייתה נהוגה בעשור האחרון עדיין משמשת כלים תמרוץ אפקטיביים, אם כי לא חזקים כפי שהיו בעבר.
המציאות המקרו-כלכלית כיום מציבה אתגרים חדשים בפני קובעי המדיניות. מעבר להשפעות המיידיות של המכסים, ישנה גם דאגה גוברת מהשפעה עקיפה: ירידה באמון המשקיעים, הפחתת הצריכה הפרטית, דחיית השקעות והאטה בצמיחה.
השווקים מגיבים בהתאם. תשואות האג"ח הארוכות באירופה ירדו, וציפיות לריביות נמוכות נשמרות לכל אורך 2025. בבריטניה, הבנק המרכזי צפוי להוריד אף הוא את הריבית ברבע אחוז כבר במאי, במהלך שיחזור כנראה פעמיים נוספות עד סוף השנה. גם שם, החשש העיקרי נוגע להאטה בצריכה ובהשקעות.
בארה"ב, יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הצביע על תרחיש מורכב. לדבריו, הטלת המכסים על כ-60 מדינות צפויה להוביל להתייקרות פנימית ולהשפעות שליליות על שוק העבודה. עם זאת, אין וודאות אם יידרש להעלות את הריבית כדי לבלום אינפלציה או להורידה כדי לעודד צמיחה – תרחיש המותיר את השוק במתח.
הציפייה הגוברת למדיניות מוניטרית מרחיבה גלובלית מחזקת את התובנה לפיה הבנקים המרכזיים חזרו לשמש כמוקד ההשפעה הכלכלית העיקרי, במקום ממשלות שמתקשות לבצע מהלכים פיסקאליים דרמטיים. האירועים הנוכחיים ממחישים כיצד חיכוכים גיאופוליטיים עשויים לשבש מערכות כלכליות שלמות ולדרוש תגובות מיידיות אך מתוחכמות ממוסדות כלכליים בינלאומיים.
