בעוד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ממשיך לנסות לשנות את פני הממשל הפדרלי, קרב משפטי חדש ומעמיק מתנהל על אחת מהשאלות הרגישות בדמוקרטיה האמריקאית: האם יש לנשיא סמכות לפטר את יו"ר הבנק המרכזי – הפדרל ריזרב. הקרב המשפטי, שהחל סביב סוכנויות אחרות, עשוי להגיע בקרוב לפתחו של בית המשפט העליון ולהכריע סוגיה בעלת השלכות נרחבות על מבנה הממשל האמריקאי.
העימות הנוכחי מתמקד בג'רום פאוול, יו"ר הפד, שמונה במקור על ידי טראמפ עצמו, אך בהמשך הפך למטרה לביקורת חריפה מצדו. טראמפ טוען כעת שפאוול פועל בניגוד למדיניותו הכלכלית, ושהוא זכאי, כחלק מסמכויותיו לפי החוקה, לפטרו. מנגד, פאוול והמערכת הכלכלית טוענים כי הפד הוא גוף עצמאי, שחייב להישאר מנותק מלחצים פוליטיים על מנת לשמור על יציבות כלכלית.
ליבת הוויכוח נסובה סביב סעיף 2 לחוקה האמריקאית, המעניק לנשיא את הסמכות להבטיח שהחוקים יבוצעו בנאמנות. לאורך ההיסטוריה, סעיף זה פורש בדרכים שונות. בשנת 1926 קבע בית המשפט העליון בתיק Myers v. United States שנשיא רשאי לפטר בעלי תפקידים פדרליים לפי ראות עיניו. אך רק כעשר שנים לאחר מכן קבעו השופטים בתיק Humphrey's Executor כי לא ניתן להחיל סמכות זו על סוכנויות עצמאיות כמו הפד, הפועלות לפי חוקים שונים וממלאות גם תפקידים שיפוטיים ורגולטוריים.
לאורך השנים, ההבחנה בין פקידים "ביצועיים" לבין ראשי סוכנויות עצמאיות נשמרה. כך למשל, החלטת בית המשפט העליון בתיק Morrison v. Olson בשנת 1988 קבעה כי הקונגרס רשאי להעניק הגנה מסוימת מפני פיטורים לתובע עצמאי – צעד שגרר ביקורת קשה מצד השופט אנטונין סקאליה. בעשור האחרון, עם התחזקות הנטייה השמרנית בבית המשפט, גברו הקולות התומכים באימוץ גישתו של סקאליה, לפיה כל פקיד שמפעיל כוח שלטוני חייב להיות כפוף ישירות לנשיא.
המקרה הנוכחי מקבל משנה תוקף מכיוון שהוא משלב לא רק שאלה עקרונית של סמכות נשיאותית, אלא גם את אחד המוסדות הרגישים והחשובים ביותר בכלכלה העולמית – הפדרל ריזרב. הנשיא לשעבר כבר הגיש בקשות לבית המשפט העליון להסיר מתפקידם שני יושבי ראש של סוכנויות עצמאיות אחרות: מועצת יחסי העבודה הלאומית ומועצת הגנת השירות הציבורי. הצלחה במאבקים אלה תסלול את הדרך להדחת פאוול.
הדיון המשפטי מתרחב גם אל תוך דיני החוקה, כאשר מומחים מדגישים כי החוק הפדרלי – סעיף 10 לחוק הפדרל ריזרב – מציין שניתן לפטר חבר מועצה רק "מטעמי סיבה". אלא שהמונח הזה פתוח לפרשנות, והחוק לא מפרט מה דינו של יו"ר המועצה או מה נחשבת "סיבה" מספקת.
אם בית המשפט יפסוק שטראמפ יכול לפטר את פאוול בלי עילה חמורה – ההשלכות יהיו חורגות מעבר לכלכלה. מדובר ביצירת תקדים שבו הנשיא שולט בפועל בכל מערך הרגולציה, לרבות תחומים כמו אכיפה נגד תאגידים, חקירות, תחרות, הגבלים עסקיים ואף הליכים בחירות.
למרות אי הוודאות, טראמפ מתעקש לפעול בנחרצות. הוא כבר נפרד ממנהיגים נוספים בסוכנויות כמו ה־FTC וה־FEC, וכעת מדבר בגלוי על רצונו לראות את פאוול מחוץ לתפקיד. על פי הדיווחים, טראמפ אף דן עם מועמד פוטנציאלי מחליף – קווין וורש – לשעבר חבר מועצת הפד.
בין אם יבחר בית המשפט העליון להרחיב את סמכויות הנשיא או לשמר את הגבולות ההיסטוריים, ההכרעה בתיק צפויה לעצב מחדש את אופי היחסים בין הרשות המבצעת לסוכנויות הממשל העצמאיות – לא רק בנוגע לפד, אלא בכל הנוגע לאיזון הכוחות הפדרלי בארה"ב.
