הכרזת המכסים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהוגדרה כ"יום השחרור", טלטלה את השווקים הפיננסיים בעולם והציתה חששות גוברים באשר לעתיד הכלכלה הגלובלית. עם זאת, בניגוד לחששות רבים, קרן המטבע הבינלאומית קובעת: לא צפוי מיתון עולמי. התחזית העולמית אמנם עודכנה כלפי מטה, אך הקו המרכזי הוא של האטה ולא של משבר עמוק.
דוח חדש של ארגון הסחר העולמי (WTO) קובע כי הסחר הבינלאומי צפוי להתכווץ במהלך השנה, במיוחד לאור האווירה המתוחה והירידה ברמות האמון בין מדינות. מצב זה מחליש את שיתופי הפעולה המסחריים ופוגע בשווקים הפיננסיים והיצרניים כאחד.
בתוך כך, קרן המטבע הבינלאומית מנסה להציע מענה ולא רק תחזית. מנהלת הקרן, קריסטלינה גיאורגייבה, קראה למדינות לא לשקוע בחרדה אלא לפעול לחיזוק מבני של הכלכלות הלאומיות. לדבריה, "יש לפעול בנחישות – ולא בתגובתיות".
גיאורגייבה הציגה צעדים קונקרטיים להתמודדות עם הסיכון הגלובלי: האיחוד האירופי נקרא להאיץ פתיחת השוק האחיד, במיוחד בתחום השירותים; סין נדרשת להפחית את התלות בחסכנות פרטית באמצעות הגדלת רשת הביטחון הסוציאלי; וארה"ב נדרשת להפחית את רמות החוב הציבורי שמכבידות על יציבותה הפיסקלית.
לדבריה, על אף שהמתח המסחרי מצוי ב"שיא חסר תקדים", קיימת עדיין הזדמנות לבנות כלכלה עולמית מאוזנת ועמידה יותר. עיקר המסר של קרן המטבע הבינלאומית הוא שתגובה אחראית מצד המדינות יכולה למנוע משבר עולמי, גם כשאי-הוודאות בשיא.
לפי הדוח, בעוד שבשנה החולפת צמח סחר הסחורות ב־2.9% והשירותים ב־6.8%, השנה הנוכחית תתאפיין בנסיגה קלה – ירידה של 0.2% בסחר הסחורות. מדובר בשינוי מגמה משמעותי, שנובע בעיקרו ממדיניות סחר חדשה שנקטה ארה"ב והחרפה באי־הוודאות.
בבסיס התחזית עומדים מספר תרחישים: הראשון מתייחס לשינויים שכבר התרחשו במדיניות מכסים, כולל העלאות בשיעור של 10% עד 145% במכסים מצד ארה"ב כלפי סין, כלי רכב, תוצרת שאינה עומדת בתנאי הסכמי הסחר האזוריים ועוד. השני בוחן את האפשרות שתחודש מדיניות "מכסי הדדיות" – ובמקרה זה תירשם פגיעה נוספת של 0.6% בצמיחה. התרחיש השלישי, המורכב יותר, בוחן התפשטות של אי-הוודאות גם מעבר לארה"ב.
הנתונים מעידים על כך שאם אי-הוודאות תתרחב באופן עולמי, תיתכן ירידה של 4.3% בסחר הסחורות ו־1.12% בתמ"ג העולמי – מהלך שיוביל את הכלכלה הגלובלית לסף מיתון, מבלי להיכנס אליו בפועל.
בפילוח גיאוגרפי, אמריקה הצפונית היא האזור שצפוי לתרום את הפגיעה הגדולה ביותר. מנגד, אסיה ואירופה שומרות על תרומה חיובית, אך מצומצמת בהרבה. סין צפויה לייצא יותר לשווקים שאינם בצפון אמריקה, בעוד שייבוא מארה"ב ירד דרמטית. בכך נפתחות הזדמנויות חדשות עבור מדינות כמו בנגלדש, קמבודיה ולסוטו, היכולות למלא את הפער שיווצר בשוק האמריקאי בתחומי טקסטיל ואלקטרוניקה.
במקביל, גם סחר השירותים אינו חף מהשפעה. למרות שאינו כפוף למכסים, פגיעות בהיקפי הסחורות מביאה לירידה בהובלה, תיירות, שירותים פיננסיים ועוד. התחזית לסחר בשירותים לשנת 2025 עודכנה לצמיחה של 4%, במקום 5.1% שהיו צפויים.
גם במדינות הפחות מפותחות נרשמים שינויים מעניינים: למרות רגישותן לשוק העולמי, דווקא הן צפויות ליהנות מנסיבות הסחר החדשות – גידול ביצוא ב־4.8%, וייבוא ב־7.6%, בעיקר הודות להסחת הסחר מסין לארצות בעלות פרופיל תעשייתי דומה.
הדוח החדש מדגיש כי האיום המרכזי כיום אינו מיתון עמוק, אלא שחיקה מתמשכת של האמון בין מדינות – תהליך העלול לפגוע ביכולת לנהל סחר חופשי ויעיל בעתיד. לפיכך, מדינות נקראות להגביר את שיתוף הפעולה ולבצע רפורמות שיחזקו את עמידות המערכת הכלכלית הבינלאומית.
