השקעות סיניות בשוק ההון הבריטי הגיעו לרמות חסרות תקדים, עם אחזקות בשווי כולל של כ-88 מיליארד ליש"ט בחברות המובילות במדד FTSE 100 – עלייה של כמעט 40% בתוך פחות משנתיים. המחקר החדש שפורסם על ידי חברת Argus Vickers מצביע על מגמה עיקבית ומתמשכת של חדירת הון סיני לחברות בריטיות, ובמיוחד בתחומים הרגישים ביותר: ביטחון, אנרגיה, תעופה, תחבורה ותחומי תשתית חיוניים.
הבנק המרכזי של סין, יחד עם קרן ההשקעות הממשלתית CIC וקרנות ממשלתיות נוספות, רכשו מניות בעשרות חברות ציבוריות בריטיות, בהן Shell, AstraZeneca, Barclays, Rolls-Royce, GlaxoSmithKline ו-National Grid – חברות שנמצאות בליבת הכלכלה והתפקוד השוטף של הממלכה. ההיקף המשולב של ההשקעות משקף אחוז משמעותי מהשוק הבריטי, ובמקרים רבים אף מאפשר לבעלי המניות הסיניים גישה למידע רגיש ואפשרות להפעלת השפעה באמצעות הצבעות דירקטוריון והחלטות אסטרטגיות.
מדובר בתהליך הדרגתי אך עקבי. כך למשל, ה-CIC מחזיק כבר כיום ב-10% מנמל התעופה הית'רו, ובשליש מפרויקט האנרגיה הגרעינית המרכזי בבריטניה – תחנת הינקלי פוינט שבמחוז סומרסט. במקביל, קרן הפנסיה הממשלתית הסינית מחזיקה באחוזים משמעותיים ב-Rio Tinto ו-SSE. אחד המהלכים הבולטים ביותר הגיע מכיוון קבוצת ההשקעות של לי קא-שינג מהונג קונג, אשר מחזיקה בשליטה מלאה על UK Power Networks וברוב מוחלט של Northumbrian Water, ספקית המים של צפון-מזרח אנגליה.
ברמה הביטחונית, המצב מעורר דאגה גוברת. למרות שלממשלת בריטניה יש מניות זהב ב-BAE Systems וברולס-רויס, היא אינה חסינה מהשפעת המשקיעים הזרים. החברות הללו לוקחות חלק בפרויקטים מרכזיים כמו מערכת ההרתעה הגרעינית טריידנט, תחזוקת ספינות הצי המלכותי ותחום המנועים הצבאיים. השקעות בסקטור זה מתפרסות גם על חברות כמו Babcock, המחזיקה בזיכיונות לתחזוקת טנקים וציוד קרבי נוסף.
אמנם כל אחזקה בודדת אינה נחשבת בעלת השפעה מכרעת, אך הצטברותן יוצרת תמונה שונה – רשת השקעות סינית מתוחכמת שמקיפה את מוקדי הכוח של הכלכלה הבריטית, תוך שמירה על פרופיל ציבורי נמוך. לפי ההערכות, מאות מיליוני ליש"ט מועברים מדי שנה לסין בצורת דיבידנדים – דבר שמעורר לא רק שאלות כלכליות, אלא גם אסטרטגיות.
שקיפות הדיווחים בשוק ההון הבריטי מאפשרת לראות בבירור מי באמת שולט בחברות הציבוריות, לכן, קיים סיכוי שהעניין יעודד דיון ציבורי נרחב. אך יש המזהירים כי מדובר בהשתלטות שקטה שעלולה לפגוע בריבונות הבריטית וביכולתה לשמור על עצמאות בתחומים קריטיים.
המתנגדים למגמה, כמו סר איאן דאנקן סמית', מדגישים את ההשלכות הפוליטיות והביטחוניות של השותפות ההולכת ומתהדקת עם סין. לדבריו, "המערב כולו נסחף אחרי ההבטחות של סין לייצור זול והשקעות מהירות – אבל המחיר הוא איבוד שליטה". סמית' קרא לממשלה לפתח רגולציה שתגן על נכסים אסטרטגיים מהשפעה זרה, ולשקול בחינה מחודשת של מודל ההשקעות הזרות בבריטניה.
