השינויים במדיניות של ממשל טראמפ במלחמת הסחר העולמית הרגיעה את השווקים, למרות אי-הודאות המתמשכת. פסגות בית השקעות סוקרים את הכלכלה האמריקאית, והתחזית עדיין לא אופטימית.
לדברי פסגות, אחרי שבשבוע האחרון נרשמה רגיעה יחסית בזירת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, נראה כי הסיכויים לכך שמדובר בשקט מדומה בלבד אינם נמוכים. הסימנים לכך שהשקט הזה לא יישמר לאורך זמן הולכים ומתרבים – והם מגיעים משני הצדדים.
מצד סין, התפרסמו דיווחים כי היא שוקלת להחריג את המכסים על אתאן – חומר גלם קריטי בתעשיית הפלסטיק הסינית שאין לו תחליף ראוי מלבד לזה האמריקאי – ממדיניות המכסים שלה על יבוא מארה"ב. לכאורה מדובר באיתות פייסני של סין, אך בפועל זהו מהלך שנובע מצרכים פנימיים ברורים: סין תלויה יותר ויותר בגז טבעי ובמוצריו לצורך הנעת הצמיחה התעשייתית שלה, בפרט על רקע המעבר מאנרגיה מבוססת פחם לאנרגיה נקייה יותר. אתאן הוא מרכיב מרכזי בשרשרת הייצור של תעשיית הפלסטיק, הדשנים והכימיקלים – ענפים שמניעים תעסוקה רחבה וצמיחה אזורית, במיוחד בפרובינציות שפיגורן הכלכלי החריף בעקבות מגבלות זיהום האוויר. לכן, ההחרגה של אתאן אינה ויתור אסטרטגי כלפי וושינגטון, אלא ניסיון טקטי לשמר מחיר אנרגיה נמוך ולהגן על היתרון התעשייתי המקומי. סין מאותתת שהיא מוכנה לגמישות, אך רק היכן שזה משרת את יעדיה הפנימיים.
לצורך הדוגמא, אומרים בפסגות, אחת התעשיות שעליהן הוטל מכס בגובה הרב ביותר היא תעשיית ייצור המזרקים לרפואה, תעשייה שבה סין היא היצואנית הגדולה ביותר לארה"ב עם נתח שוק של .70% כבר בסיבוב הקודם של מלחמת הסחר הוטל על יבוא מזרקים מסין לארה"ב מכסים בהיקף של כמעט .100% כעת, לאחר סבב המכסים האחרון, המכסים על יבוא מזרקים מגיעים לרמה של .245% עם זאת, גם לאחר מכסים אלו עלות המזרקים הסיניים עדיין נמוכה מאוד ותחרותית ביחס למזרקים ממדינות אחרות ולכן אם הסינים יצליחו לשמור על עלויות ייצור נמוכות יחסית, המכסים של טראמפ יפגעו בעיקר בצרכן האמריקאי ופחות בסינים עצמם. זהו רמז עבה לכך שבנושאים עקרוניים יותר – כגון קניין רוחני, סובסידיות ממשלתיות וטכנולוגיה – אין סיבה להניח שצפויים ויתורים דומים מצד הסינים.
במקביל, מוסיפים בפסגות, מהצד האמריקאי, טראמפ אמנם שידר בשלב הראשון רוח חיובית לאחר הדיווחים כי הממשל שוקל להקל חלק מהמכסים על סין, אך לא חלפה יממה והוא חזר בו. בראיון תקיף הדגיש טראמפ כי כל הסכם חייב להיות "בהתאם לתנאים של ארה"ב," ובכך רמז שאין כל כוונה לרכך את הדרישות המרכזיות מהצד הסיני. מהלך זה מצביע על הדינמיקה הצפויה – גם אם יתבצעו ניסיונות דיפלומטיים נוספים, המחלוקות המהותיות ימשיכו לבעור ברקע.
הממשל האמריקאי מתחיל "לרדת מהעץ" – אבל המיתון בכלכלה האמריקאית עדיין באופק
בכך אומרים בפסגות בית השקעות: בהסתכלות קדימה, חשוב להדגיש – הסיכוי להסלמה מחודשת נראה לנו עדיין גבוה מהסיכוי להסכם מלא ומהיר. הן טראמפ והן הנהגת סין כלואים כיום בהקשר פוליטי שמגביל מאוד את יכולתם להציג ויתורים אמיתיים. טראמפ רק התחיל את הקדנציה ולא יכול להצטייר כחלש מול סין במשך 3 וחצי השנים הבאות, ואילו סין מנהלת קרב מורכב על שמירת היציבות הכלכלית והחברתית הפנימית. בהזדמנות זו מזכירים שוב בפסגות כי גם ב-2018 וגם ב-2019 טראמפ הגיע ל"הסכמות" מול סין לסיום מלחמת הסחר. הסכמות אלו הכילו התחייבויות של סין לרכישת סחורות אמריקאיות אבל הן לא כובדו על ידי סין מעולם.
כמובן שב-2019 טראמפ היה לקראת סיום הכהונה והקורונה משכה את תשומת הלב לכיוונים אחרים ולכן לא נוצר נרטיב ברור שטראמפ הפסיד במלחמת הסחר. לעומת זאת, אם תרחיש כזה יחזור על עצמו עכשיו מצבו של טראמפ יראה אחרת לגמרי. מעבר לכך, הבעיות שבבסיס המלחמה – שליטה בטכנולוגיות עתידיות, שליטה על שרשראות אספקה עולמיות, והשפעה גיאו-פוליטית – רחוקות מפתרון. אלו סוגיות עמוקות בהרבה ממכסי אתאן או הוזלות זמניות, ולא ייפתרו בסבב שיחות אחד או שניים.
בפסגות מסכמים, בשורה התחתונה: למרות השקט היחסי, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין רחוקה מאוד מסיום. האינטרסים הלאומיים לא השתנו, והלחצים הפנימיים בשתי המעצמות רק מחריפים. מי שמביט קדימה צריך להבין – הסיכון להסלמה נוספת בשנה הקרובה נותר גבוה, והסיכוי להסכם כולל נותר נמוך.
