נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציג את הצעת התקציב לשנת הכספים 2026, שמציעה שינויים חסרי תקדים במבנה ההוצאה הפדרלית. התקציב כולל קיצוץ עצום של 163 מיליארד דולר – שיתמקד כמעט כולו בקיצוץ ההוצאה האזרחית הלא־ביטחונית – תוך העלאה משמעותית בתקציבים המופנים לביטחון הפנים, הגירה, הגנה צבאית ואכיפת חוק.
לפי הנתונים שפרסם משרד התקציב והניהול של הבית הלבן (OMB), הקיצוץ בהוצאה הלא־ביטחונית יעמוד על 23% לעומת השנה הקודמת, ויחזיר את רמות התקצוב לאלו של שנת 2017. הקטגוריה הזו אינה כוללת תשלומי ריבית על החוב הלאומי או הוצאות חובה כמו ביטוח לאומי ומדיקייר – אלא תקציבים שמוקצים למשרדים ממשלתיים המפעילים שירותים בתחומי חינוך, בריאות, מחקר, תחבורה, אנרגיה, שיכון, סביבה ועוד.
מנגד, ההוצאה על ביטחון פנים צפויה לזנק בכ־65% לעומת התקציב המאושר של 2025 – העלייה החדה ביותר בתחום זה זה שנים. בין השאר, התקציב מקצה 500 מיליון דולר למבצעי גירוש רחבים של מהגרים לא חוקיים, 766 מיליון דולר לרכישת טכנולוגיות מתקדמות להגנת גבולות, וכן תקצוב קבוע לתחזוק 22,000 סוכני משמר גבול וגיוס סגל נוסף למכס ולבקרת גבולות.
במקום בולט ברשימת הקיצוצים: מערכת הבריאות הציבורית והמדעית. מכון הבריאות הלאומי (NIH) ומרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שני גופים מרכזיים שעמדו בחזית ההתמודדות עם מגפת הקורונה, יספגו קיצוץ של יותר מ־40% כל אחד. מומחי מדיניות ציבורית מזהירים כי צמצום כה חד בתקציבי בריאות ומחקר עלול להחזיר את ארצות הברית שנים לאחור בהתמודדות עם מגפות, פיתוח תרופות, וניטור אפידמיולוגי.
גם רשות המסים הפדרלית (IRS) תעמוד בפני קיצוץ משמעותי של 2.49 מיליארד דולר. הבית הלבן מציג את המהלך ככלי לסיום "הנשקול הפוליטי" של הסוכנות, כלשון גורם רשמי, אך כלכלנים מזהירים מפני השלכות הרות גורל על גביית המסים. מחקרים עצמאיים מצביעים על כך שכל דולר המושקע באכיפת מס מניב הכנסה פוטנציאלית גבוהה פי כמה, והקיצוץ עלול להרחיב את הגירעון התקציבי ולא לצמצמו.
ההשפעה ניכרת גם בתחום החינוך: מחלקת החינוך תתמודד עם קיצוץ של 15% – במסגרת מדיניות רחבה של הפחתת מעורבות פדרלית בחינוך הציבורי והעברתו לידי המדינות. התקציב החדש מבטא בפועל את התחייבותו של טראמפ "לסגור או לצמצם משמעותית" את משרד החינוך.
בתחום השיכון, משרד השיכון והפיתוח העירוני (HUD) צפוי לקיצוץ דרמטי – כמעט מחצית מתקציבו יאבד. המשמעות: פגיעה ישירה בזכאות לדיור ציבורי, הפחתת סובסידיות לשכירות, והאטה בפרויקטים לשיקום שכונות מוחלשות.
שינוי נוסף ובלתי מבוטל נמצא בתחום מדיניות החוץ. התקציב מציע קיצוץ של 50 מיליארד דולר מתקציב מחלקת המדינה, עם שילוב הסוכנות לסיוע חוץ (USAID) בתוך משרד החוץ. מדובר בצעד שמשקף גישה של הסתגרות יחסית, תוך הפחתת השקעות אמריקניות בפרויקטים של פיתוח כלכלי וסיוע הומניטרי בעולם.
בנוסף, יופחתו תקציבים משמעותיים למערכות אכיפת החוק הפדרליות, כולל הבולשת הפדרלית (FBI) ולשכת האלכוהול, טבק, כלי ירייה וחומרי נפץ (ATF), וכן קיצוץ מתוכנן בפרויקטים של סוכנות החלל נאס"א, במיוחד בפרויקטים הקשורים לחקר הירח.
התגובות להצעת התקציב לא איחרו לבוא. סנאטורית סוזן קולינס, רפובליקנית ממיין ויו"ר ועדת ההקצאות בסנאט, מתחה ביקורת על המהלך: "מדובר בבקשה מאוחרת, שחסרה פרטים רבים. כבר במבט ראשון, יש לי הסתייגויות משמעותיות, במיוחד בנוגע לפגיעה בתוכניות שמסייעות למשפחות קשות יום להתחמם בחורף". למרות היותה רפובליקנית, קולינס מצטרפת לקולות נוספים בקונגרס – משני הצדדים – שמזהירים מפני השלכות חברתיות חמורות של הקיצוצים.
מנגד, ראש ה־OMB ראס ווט – שהוביל בעבר את תכנית "פרויקט 2025" לצמצום הממשל מטעם מכון הריטג' – טוען כי התקציב מממש את התחייבויות טראמפ להילחם בבירוקרטיה פדרלית ולמקד את פעולת הממשלה בתחומים חיוניים בלבד: "אנו מציגים תקציב שמפסיק לממן את שקיעת אמריקה ומחזיר את הבכורה לאזרח".
הצעת התקציב כוללת גם עלייה של 13% בתקציב הביטחון הכולל, אך לפי סנאטור רוג'ר וויקר, יו"ר ועדת השירותים המזוינים, מדובר ברמה זהה לזו שהוגדרה בתקופת ממשל ביידן – כלומר, למעשה מדובר בקיצוץ ריאלי עקב האינפלציה. "ההגנה זקוקה לעדכון מהותי, לא לשימור מצב קיים", אמר.
מעבר לייעודו המיידי, התקציב נועד לשמש גם בסיס פוליטי להעברת חבילת הפחתת מסים שממשל טראמפ מתכנן לקדם עד ל־4 ביולי. חבילה זו צפויה להאריך ולהרחיב את חוקי המס מ־2017, ותעבור באמצעות מנגנון תקציבי (reconciliation) – מהלך שיאפשר לעקוף את הפיליבסטר בסנאט ולהעביר את החוק ברוב פשוט בלבד.
כדי לאזן את ההשלכות התקציביות של הפחתת המסים, הממשל נדרש להראות קיזוזים בהוצאה. הקיצוצים הנרחבים בהוצאה האזרחית, אפוא, משמשים גם כגיבוי למהלך הפיסקאלי של טראמפ.
בנוסף, מוצגת "חבילת ביטול" (rescission package) – צעד חוקי המאפשר לממשל להקפיא ולמחוק תקציבים שהוקצו אך לא נוצלו בפועל. מדובר בתהליך שהחוק מחייב את הממשל להשלים, בשל העובדה שהממשלה מחזיקה כספים שאושרו על ידי הקונגרס ואינה משחררת אותם.
