ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו לבטל תקנה מרכזית שהוחלט עליה בסוף כהונת ממשל ג'ו ביידן, אשר הגבילה את היצוא של שבבים מתקדמים המיועדים ליישומים של בינה מלאכותית. התקנה המקורית, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ב־15 במאי 2025, נועדה למנוע גישה של מדינות זרות – ובראשן סין – לטכנולוגיה אמריקאית שיכולה לשמש לשיפור יכולות צבאיות או למטרות שליטה טכנולוגית גלובלית. לפי הממשל הנוכחי, אותה רגולציה שניסח ממשל ביידן נכשלה לא רק ברמה האסטרטגית, אלא גם מבחינת יישום טכני בשטח.
התקנה בראשות ביידן הציגה לראשונה חלוקה עולמית לשלוש רמות של מדינות, אשר קבעו את מידת הזכאות של כל מדינה לרכישת שבבי AI מתקדמים. הקטגוריה העליונה כללה 17 מדינות וביניהן טייוואן, שנהנו מגישה בלתי מוגבלת לטכנולוגיה. קבוצה בינונית של כ-120 מדינות נדרשה לעמוד בתקרות ייבוא מסוימות, בעוד שברמה השלישית שובצו מדינות שארה"ב רואה בהן איום אסטרטגי – כולל סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה – ונאסר עליהן לייבא את השבבים לחלוטין.
מנקודת מבטו של ממשל טראמפ, החלוקה הזו הובילה לא רק לעומס בירוקרטי מסורבל אלא גם לקשיים משמעותיים באכיפה. גורמים במשרד המסחר מסרו כי בפועל, הגדרת הגבולות בין הרמות הייתה בעייתית, והמדינות השונות ניסו לעקוף את ההגבלות בדרכים עקיפות – דרך שותפים מסחריים או שרשראות אספקה מתוחכמות. בכך, התקנה לא הצליחה להשיג את יעדה המרכזי: שליטה אפקטיבית על הפצת טכנולוגיית בינה מלאכותית.
הממשל החדש שואף כעת לגבש מתווה רגולטורי שונה לחלוטין, שיתבסס על הסכמים דו־צדדיים בין ממשלות. במקום חלוקה קשיחה לרמות כלליות, ייקבעו תנאים פרטניים מול כל מדינה בנפרד, בהתאם למדיניות הפנים שלה, לרמת האמון הדיפלומטי ולשימוש המוצהר בטכנולוגיה. כך, לדברי גורמים במשרד המסחר, ניתן יהיה לייצר איזון עדין יותר בין הרצון להגן על אינטרסים ביטחוניים לבין שמירה על היתרון התחרותי של תעשיית השבבים האמריקאית בזירה הבינלאומית.
התגובה המיידית בשווקים לא איחרה לבוא. מניית Nvidia, מהחברות המובילות בעולם בפיתוח שבבי AI, זינקה ב־3% במהלך יום המסחר עם פרסום ההודעה, אם כי לאחר שעות המסחר רשמה ירידה קלה. אנליסטים מעריכים כי הקלה ברגולציה תוכל לאפשר לחברות אמריקאיות להגדיל את היקפי המכירה שלהן למדינות שנאסרו קודם לכן, ובכך לשפר את מעמדן מול תחרות הולכת וגדלה מצד חברות סיניות או אירופיות.
ראוי לציין כי השינוי במדיניות צפוי לעורר גם ביקורת בזירה הבינלאומית. בעלות ברית של ארצות הברית שזכו למעמד נמוך יותר בתקנה של ביידן, עשויות כעת להפעיל לחץ לקראת חתימת הסכמים מותאמים. מאידך, כל הקלה שתשפיע באופן עקיף על סין – אפילו באמצעות מדינות צד שלישי – עלולה לעורר מתיחות דיפלומטית בזירה האסייתית.
לבסוף, חשוב להדגיש כי למרות ההכרזה הרשמית על הכוונה לשנות את התקנה, עדיין לא פורסם נוסח חדש, ואין לוח זמנים ברור ליישום השינוי. הדיונים, לפי הממשל, עדיין מתנהלים מאחורי הקלעים, עם מעורבות נרחבת של גורמים טכנולוגיים, ביטחוניים ודיפלומטיים כאחד. החלטות אלו צפויות להשפיע לא רק על הכלכלה האמריקאית אלא גם על תחרות טכנולוגית גלובלית שתהיה בעלת השלכות אסטרטגיות רחבות לשנים הבאות.
