חברת גוגל תשלם סכום של 1.375 מיליארד דולר למדינת טקסס, בעקבות הסדר פשרה שהושג ביום שישי האחרון עם משרד התובע הכללי של המדינה, קן פקסטון. ההסדר מהווה סיומן של שתי תביעות אזרחיות שהוגשו נגד החברה בשנת 2022, אשר טענו להפרות משמעותיות של חוקי הגנת הפרטיות הצרכנית. ההאשמות נגעו לשלושה תחומים עיקריים בפעילותה של גוגל: איסוף ושמירה של נתוני מיקום גם כאשר המשתמשים כיבו את האפשרות, מעקב אחר פעילות גולשים במצב הגלישה הפרטית "אינקוגניטו", ואיסוף של מידע ביומטרי – לרבות תווי פנים וטביעות קול – ללא הסכמת המשתמשים.
בתביעה הראשונה טענה מדינת טקסס כי גוגל הטעתה את משתמשיה לחשוב כי כיבוי היסטוריית המיקום יפסיק כל איסוף של מידע גאוגרפי, אך בפועל המשיכה החברה לאסוף נתונים באמצעים אחרים – דרך אפליקציות, שירותי חיפוש והתראות מזג אוויר. בתביעה השנייה נטען כי במצב הגלישה הפרטית של הדפדפן כרום, המשתמשים לא קיבלו אזהרה מספקת על כך שגוגל עדיין מסוגלת לאסוף נתוני גלישה, מה שעלול להוות הטעיה צרכנית. באשר למידע הביומטרי, נטען כי החברה השתמשה בכלים כגון Google Assistant, Google Photos ומכשירי Android כדי לאסוף ולהשתמש בקבצים קוליים, תמונות, וזיהויים ביומטריים – בניגוד לחוק הגנת הפרטיות הביומטרית בטקסס, הדורש הסכמה מפורשת לשימוש במידע כזה.
למרות הסכום הגבוה שנקבע בפשרה, גוגל לא הודתה באחריות או בעבירה כלשהי. דובר החברה ציין כי מדובר ב"טענות ישנות" שקשורות למדיניות שכבר שונתה לפני שנים וכי ההסכם נועד "לסיים תביעות שכבר נסגרו במקומות אחרים". לדבריו, החברה תמשיך להשקיע בבקרות פרטיות בתוך מוצריה.
הסכם הפשרה אינו מחייב את גוגל לשנות את מדיניות השימוש שלה, ואינו כולל פיקוח עתידי או דרישה לשקיפות כלפי המשתמשים. גם אופן השימוש בכספי הפשרה לא הובהר, והם לא הוקצו למטרות ברורות כמו החזרת כספים לציבור או הקמת מנגנונים לחינוך והסברה בפרטיות. חוסר הבהירות הזה מצטרף לביקורת הולכת וגוברת על כך שהסדרים כאלה, גם אם יקרים, אינם מהווים אכיפה אפקטיבית או יוצרים שינוי מערכתי אמיתי בהתנהלות תאגידי טכנולוגיה. המבקרים טוענים כי תאגידים בעלי הון עתק רואים בקנסות כאלה חלק מעלות התפעול, מה שמערער את הרתעתם של חוקים צרכניים במדינות כמו טקסס.
מדובר במהלך המשך לקו התקיף שמוביל התובע הכללי קן פקסטון נגד תאגידי טכנולוגיה, כאשר שנה קודם לכן נחתם הסדר דומה עם חברת מטא, שבמסגרתו שילמה האחרונה 1.4 מיליארד דולר בשל שימוש לא חוקי בזיהוי פנים.
