למרות המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לשותפות הסחר המרכזיות שלה, הכלכלה הגלובלית מצליחה להפתיע עם ביצועים טובים מהצפוי. נתונים עדכניים מארה"ב, סין ואירופה מצביעים על המשך צמיחה, חרף האיומים, המגבלות והאי-ודאות שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך להשליך על מערכת הסחר העולמית.
אחד הגורמים המרכזיים להתאוששות הנוכחית הוא ההשעיה הזמנית של חלק מהמכסים שהטיל ממשל טראמפ. לדברי כלכלנים, ההקפאה העניקה לשווקים "נשימה קצרה" ואפשרה לחברות להאיץ את פעילותן הכלכלית טרם כניסת ההגבלות הצפויות לתוקף. התוצאה באה לידי ביטוי בזינוק של כ-30% ביבוא האמריקאי מאז אוקטובר האחרון.
באירופה נרשמה התאוששות מדודה, עם שיא של 33 חודשים בפעילות תעשייתית בחודש מאי – בין היתר הודות לירידת מחירי האנרגיה ולציפייה לצעדים מרחיבים בגרמניה, כולל הגדלת ההוצאה הציבורית. על פי נתוני נציבות האיחוד האירופי, נרשמה עלייה של 1.2% בתפוקת הייצור התעשייתי בגרמניה ושל 0.8% באיטליה – קצב התאוששות שלא נראה מאז 2021.
גם סין מפגינה גמישות רבה: חברות סיניות ממשיכות לייצא לארצות הברית באמצעות מדינות צד שלישי, כמו וייטנאם ומקסיקו – תופעה שמתועדת בנתוני הסחר של המכס הסיני ובהצהרות רשמיות של משרד הסחר בבייג’ינג. על פי הערכות, כ-18% מהיצוא הסיני לארצות הברית עובר כיום דרך מדינות מתווכות – גידול של פי שלושה לעומת 2022.
עם זאת, התחזית לעתיד אינה נטולת סיכונים. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה לאחרונה את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2025 והפחיתה אותה ל־2.8% בלבד. במקביל, עלייה חדה בעלויות הייבוא עלולה לייקר את המחירים לצרכן. בהתאם לכך, קרן המטבע צופה עלייה באינפלציה בארצות הברית לרמה של 4% השנה, לעומת התחזית הקודמת של 2.7% בלבד – עלייה המיוחסת במידה רבה לעלויות הסחר ולהתחזקות הדולר.
במקביל, בתי המשפט הפדרליים בארצות הברית פרסמו פסקי דין סותרים באשר לחוקיות חלק מהמכסים – תחילה הקפאה של מכסים על פלדה ואלומיניום, ולאחר מכן השבתם בהחלטה מיידית – מה שיצר שכבה נוספת של אי-ודאות משפטית בכל הקשור לעסקאות סחר בינלאומיות.
השיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי קיבלו לאחרונה "דחיפה חדשה", כלשון הודעת הנציבות, כאשר צוותים כלכליים החלו בגיבוש מסגרת לעסקת סחר חדשה בתחום הרכב, התעופה והחקלאות. לעומת זאת, המגעים מול סין כמעט שקפאו, ומוגבלים לעת עתה לערוצים פיננסיים בלבד. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אישר ביום חמישי כי "הקיפאון מול סין נמשך, על אף התקדמות מסוימת בזירה האירופית".
עלויות מלחמת הסחר כבר גובות מחיר כבד מהחברות: חברות אמריקאיות ובינלאומיות הפסידו למעלה מ־34 מיליארד דולר מאז תחילת המשבר – בעיקר בשל ירידה במכירות, עלייה בעלויות ותנודתיות בשערי החליפין. קרוב ל־45% מהחברות במדד S&P 500 הזכירו את הסחר כחסם בפעילותן בדו"חות הרבעון הראשון. יצרניות הרכב היפניות, שתלויות בייצוא לארצות הברית, צפויות להיפגע במיוחד: ארצות הברית היא שוק היעד הגדול ביותר עבור יפן, עם ייצוא שנתי של 21 טריליון ין – כ־146 מיליארד דולר – שמתוכם רכבים מהווים 28%.
כלכלנים מזהירים מפני "גל תיקון" שעשוי להגיע בקרוב, לאחר סבב הביקושים המוגבר – כאשר החברות ישלימו את מלאי הסחורות והצרכנים יתחילו לחוש את השפעת ההתייקרויות. מדד מחירי היבוא בארצות הברית טיפס ב־1.7% ברבעון הראשון של 2025 – הקפיצה החדה ביותר מאז 2022 – וצפויה להוביל לשחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית.
כמו כן, האי-ודאות סביב מדיניותו של טראמפ – הנעה בין עיצומים מוצהרים להקלות בפועל – מעוררת בלבול ומביאה לדחיית השקעות ארוכות טווח והקפאת גיוסי עובדים. מחקר שפורסם באוניברסיטת שיקגו מעריך כי רמת ההשקעות העסקיות בארצות הברית ירדה ב־3.1% לעומת שנה שעברה – בעיקר במגזרים המייצאים או תלויים ברכיבי יבוא.
למרות כל אלה, בקרב מומחים התחושה היא של אופטימיות זהירה, לנוכח העובדה שהמצב הנוכחי עדיין טוב בהרבה ממשברים כלכליים גדולים בעבר. התחזיות כיום אינן דומות להאטה החריפה שפקדה את השווקים בעקבות מגפת הקורונה, המשבר הפיננסי של 2008 או אירועי 11 בספטמבר.
