האינפלציה בארה"ב עלתה ביולי ב-2.7% בחישוב שנתי, כמו ביוני. הצפי היה לעלייה שנתית של 2.8%. בחישוב חודשי עלתה האינפלציה ב-0.2% בהתאם לתחזיות. עם זאת, מדד הליבה (ללא מוצרי מזון ואנרגיה) עלה ב-3.1% בחישוב שנתי, מעל התחזיות ל-3%, ומעל 2.9% ביוני.
החוזים העתידיים בוול סטריט עלו לאחר פרסום הנתונים: מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.47%, מדד S&P 500 עלה ב-0.45% ומדד הנאסד"ק עלה ב-0.5%.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות: "נתוני מדדי המחירים לצרכן ליולי 25 התיישבו, פחות או יותר, עם ההערכות המוקדמות. עם זאת, התמונה הכללית העולה מהם לא מספקת, להערכתנו, תמיכה חד משמעית להורדת ריבית קרובה. אמנם, המדד עלה 0.2% בחודש האחרון וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עלייתו ב-2.7%, עשירית פחות מהערכות השוק וכמו בחודש הקודם.
מצד שני, בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה, עלה המדד 3.1%, עשירית יותר מהערכות השוק ושני עשיריות מעל נתוני החודש הקודם. כך או כך, עליית המדד עדיין גבוהה משמעותית מרמת היעד של 2 אחוזים".
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אמר כי הנתונים יוצרים ציפייה להפחתת ריבית של רבע אחוז בהחלטת הפדרל ריזרב בחודש הבא. לדבריו, החוזים העתידיים מגלמים הסתברות של כ־94% למהלך כזה, אך הפד יבחן גם את נתוני התעסוקה שיפורסמו בתחילת ספטמבר לפני קבלת ההחלטה.
בישראל, פגוט מעריך שהפחתת הריבית תגיע מאוחר יותר. הוא מציין את האתגר הביטחוני ואת סביבת האינפלציה המקומית כגורמים מעכבים, לצד עליות עונתיות במדד המחירים לצרכן בחודשי יולי ואוגוסט, הצפויות להגיע לכ־1% במצטבר. עליות אלה עלולות להגביל את מרחב הפעולה של בנק ישראל בטווח הקצר.
עם זאת, פגוט מדגיש כי סביבת אינפלציה מתונה יותר בארצות הברית היא בשורה חיובית לשווקים הפיננסיים בעולם, ויכולה לתמוך גם בכלכלה הישראלית בהמשך השנה, כאשר תיפתח האפשרות להקלות במדיניות המוניטרית המקומית.
