שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, בוחן מהלך שבו הממשלה תקבל אחזקות במניות יצרניות שבבים בתמורה למענקים במסגרת חוק ה-CHIPS לעידוד ייצור שבבים מקומי. לוטניק כבר מנהל שיחות עם אינטל על העברת 10% מהמניות למדינה, והאפשרות נבחנת גם לגבי חברות נוספות כמו מיקרון, סמסונג ו-TSMC.
הצעד נועד לשנות את אופן חלוקת 52.7 מיליארד דולר שמוקצים בתוכנית. במקום מענקים ישירים כפי שנעשה בתקופת הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, ממשל הנשיא דונלד טראמפ מציע שהציבור יקבל אחזקה לא-מצביעה שתניב רווח עתידי מבלי לאפשר לממשל להתערב בהחלטות העסקיות.
בבית הלבן מבהירים כי מדובר במהלך שמכוון גם לשיקולי ביטחון לאומי וגם לשיקולי כלכלה. מזכיר העוצר, סקוט בסנט, שותף לדיונים, אך לוטניק מוביל את המהלך. לטענתו, "במקום לתת כסף בחינם, הציבור האמריקני צריך חלק מהתמורה".
מודל דומה כבר יושם מול אנבידיה, שנדרשה להעביר 15% מהכנסותיה ממכירת שבבי H20 לסין. גם הפנטגון צפוי להפוך לבעל מניות מרכזי בחברת כרייה קטנה בתחום מגנטים קריטיים. ההיגיון הכלכלי מאחורי המודל הוא הפיכת סבסוד לתעשייה להשקעה ארוכת טווח.
המהלך מעורר ביקורת מצד כלכלנים וחברי קונגרס שטוענים כי מדובר ביצירת קטגוריה חדשה של סיכונים – השקעות ממשלתיות בשוק תנודתי עלולות לגרור הפסדים כבדים לקופת המדינה. אחרים רואים בכך חיזוק היכולת של ארה"ב לשמור על שליטה באחד הענפים הרגישים ביותר לעתיד הטכנולוגי והביטחוני.
בטאיוואן, שר הכלכלה קו ג'ה-הוי אמר לפרלמנט כי יבחן את הדברים מול הנהלת TSMC, תוך תיאום עם המועצה לפיתוח לאומי, שהיא בעלת מניות בחברה. לדבריו, "הדברים דורשים בחינה והבנה לפני קבלת החלטה".
אינטל ו-TSMC סירבו להגיב לפניות בנושא, מיקרון, סמסונג והבית הלבן לא השיבו לשאלות עיתונאים. לוטניק עצמו הסביר כי כל אחזקה תהיה ללא זכות הצבעה, כדי להימנע מהתערבות ישירה בניהול החברות.
