שר המסחר של ארצות הברית, הווארד לוטניק, אמר כי הממשל שוקל להחזיק מניות בחברות ביטחוניות כחלק ממדיניות חדשה שמוביל הנשיא דונלד טראמפ. לוטניק הסביר כי בפנטגון מתקיים דיון נרחב בשאלה כיצד לממן את רכש החימוש של צבא ארצות הברית, וכי אחת האפשרויות היא השתתפות ישירה של הממשלה בבעלות על חברות ביטחוניות. "לוקהיד מרטין מפיקה כמעט את כל הכנסותיה מהממשלה ולכן היא בפועל זרוע של המדינה", אמר לוטניק.
הנשיא טראמפ הצהיר כי בכוונתו להרחיב את ההשקעות הממשלתיות בחברות אמריקאיות גדולות ואיתנות. הוא טען כי מדובר במהלך שנועד להבטיח את עמידות הכלכלה והביטחון הלאומי, גם אם הדבר מעורר חששות מפגיעה בגמישות הניהולית ובחופש הפעולה של החברות. מבקרים מזהירים כי התערבות ממשלתית ישירה עשויה להשפיע על החלטות עסקיות ולגרום להשלכות על השוק ועל הצרכנים, אולם בבית הלבן מבהירים כי מדובר בצעד מחושב בתחומים שנחשבים קריטיים לאינטרסים הלאומיים של ארצות הברית.
הממשל כבר נקט שורה של צעדים בכיוון זה. בשבוע שעבר הודיע על רכישת קרוב ל-10% ממניות אינטל, אחת החברות הטכנולוגיות המרכזיות במשק האמריקאי. בחודש יוני, בעת שאישר את רכישת U.S. Steel בידי ניפון סטיל היפנית, קיבלה הממשלה מניית זהב המאפשרת לה זכות השפעה על קבלת החלטות מהותיות בניהול החברה. בכך הבטיח הממשל לעצמו נוכחות ישירה בענף הפלדה, שמוגדר חיוני לכלכלה ולביטחון.
לצד תחומי הטכנולוגיה והפלדה, הממשל הרחיב את מעורבותו גם בתחום חומרי הגלם האסטרטגיים. הוא רכש אחזקה בחברת MP Materials, המספקת מתכות נדירות הנחשבות קריטיות לייצור שבבים, מערכות ביטחוניות וציוד טכנולוגי מתקדם. בנוסף, נחתם הסכם יוצא דופן עם יצרניות השבבים Nvidia ו-AMD, שבמסגרתו הממשלה מקבלת 15% מהכנסות ממכירות לסין של שבבים שבעבר הוגבלו ביצוא. ההסכם מאפשר לממשל גם לפקח מקרוב על עסקאות רגישות מול סין, אחת מיריבותיה המרכזיות של ארצות הברית.
לוטניק הוסיף כי כאשר חברות פונות לממשל בבקשה לשנות את כללי המשחק, ההכרעה מתקבלת ישירות בין מנכ"ל החברה לבין נשיא ארצות הברית. לדבריו, כך התרחש בהסכם האחרון עם יצרניות השבבים, מה שממחיש את הדרך שבה הבית הלבן מנהל את מדיניותו החדשה – דיאלוג ישיר עם החברות על בסיס אינטרס לאומי מיידי.
