סין מציבה יעד שאפתני לשילוב בינה מלאכותית בכלל מגזרי המשק, עם מטרה להגיע לחדירה של יותר מ-70 אחוז עד שנת 2027 ולמעלה מ-90 אחוז עד שנת 2030. לפי הנחיות שפורסמו על ידי מועצת המדינה, מדובר בחלק ממהלך כולל בשם "AI פלוס", שממשיך את יוזמת "אינטרנט פלוס" שהושקה עשור קודם והאיצה את הדיגיטציה של החברה והכלכלה.
המסמך משרטט כיוון ברור: יישום בינה מלאכותית בייצור, בחקלאות ובשירותים, לצד פיתוח סמארטפונים, מחשבים, רובוטים, מכשירי חשמל חכמים, מכוניות מחוברות ומוצרים לבישים. השאיפה היא ליצור כלכלה חכמה הנשענת על שיתוף פעולה בין אדם למכונה, אינטגרציה בין מגזרים ושיתופי פעולה חוצי תחומים.
האסטרטגיה מתייחסת גם להרחבת השימוש בבינה מלאכותית בתחומים מתקדמים כמו המטאברס, תעופה נמוכת-גובה וממשקי מוח-מכונה. בנוסף, הושם דגש על פיתוח שבבים ותוכנות מקומיות, פריסת מרכזי נתונים גדולים והקמת רשת מחשוב לאומית מתואמת, שתשלב בין נתונים, כוח חישוב, אנרגיה ורשתות תקשורת.
בוועידת המחשוב הסיני בדאטונג נמסר כי עשר פרובינציות וערים כבר הצטרפו לפלטפורמה לאומית שמטרתה לחבר בין ביקוש עסקי למשאבים בלתי מנוצלים. בפלטפורמה נרשמו מעל 100 ספקי שירות, 1,000 משתמשים תעשייתיים וכמעט 100 מודלי בינה מלאכותית.
ההשקעות בתשתיות מחשוב גדלו בקצב מהיר, עם הרחבת כושר המחשוב הכולל בכ-30 אחוז מדי שנה. לפי דו"ח של IDC ואינספור אינפורמיישן, כושר המחשוב החכם של סין יגדל בקצב שנתי ממוצע של יותר מ-46 אחוז בין 2023 ל-2028, הרבה מעבר לצמיחה של מחשוב כללי.
ראוי לציין כי הבינה המלאכותית צפויה להפוך למנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הסינית. על פי הערכות, תרומתה תעמוד על יותר מ-11 טריליון יואן עד שנת 2035 – כ-4 עד 5 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. המשמעות היא לא רק חיזוק הייצור והחקלאות, אלא גם פתרון למחסור בכוח עבודה ושירותים מתקדמים לאוכלוסייה המבוגרת ולטיפול בילדים.
בסקטור הפיננסי מציינים כי התמיכה הממשלתית המתרחבת, יחד עם פריצות דרך טכנולוגיות, צפויות להאיץ את יישום הבינה המלאכותית במגוון תחומים.
