הכלכלה האמריקאית ניצבת בימים אלה בפני אחד המבחנים הרגישים: כיצד להמשיך להוריד את האינפלציה מבלי לחנוק את הצמיחה או להביא לעלייה חדה באבטלה. לאחר חודשים של ריביות גבוהות במיוחד שנועדו לרסן את המחירים, הפדרל ריזרב נמצא כעת בצומת דרכים, בין החשש מהאטה כלכלית לבין הרצון להבטיח שמגמת הירידה באינפלציה תישמר.
בשווקים ובמערכת הפוליטית גוברת הציפייה שהבנק המרכזי יבחר בצעד נוסף של הקלה – הורדה נוספת של הריבית, שנועדה לעודד את הפעילות העסקית ולתמוך בצרכנים. עם זאת, הנתונים המעורבים, ההשבתה המתמשכת של חלק ממשרדי הממשל והוויכוחים הפנימיים בתוך הנהגת הפד יוצרים אווירה של זהירות וחוסר ודאות.
לקראת ישיבת הפד: עוד הורדה באופק
הפדרל ריזרב יקיים את ישיבת המדיניות הבאה שלו ב-28-29 באוקטובר, כאשר ההערכה הרווחת היא כי יוריד שוב את הריבית ברבע אחוז, לטווח שבין 3.75% ל-4%. אם כך יהיה, מדובר בהורדת הריבית השנייה ברציפות, לאחר שהפד הוריד אותה לראשונה מזה כשנה וחצי בחודש ספטמבר.
הציפיות למהלך מגובות בנתונים כלכליים המעידים על חולשה גוברת בשוק העבודה, לצד אינפלציה שנשארת אמנם מעל היעד אך מראה סימני התמתנות. על פי מדד ה-FedWatch של קבוצת CME, הסיכוי להורדת ריבית עומד על כ-97%. כלכלני דויטשה בנק, הגדירו את ההחלטה הצפויה כ"עובדה מוגמרת".
יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הודה לאחרונה כי "הבנק ניצב בפני אחת התקופות המאתגרות ביותר בשנים האחרונות", בין הצורך לתמוך בצמיחה ולמנוע זינוק באבטלה לבין החשש שהקלה מהירה מדי תצית מחדש את האינפלציה.
נתוני האינפלציה מחזקים את הסיכוי להורדה
שיעור האינפלציה בארצות הברית עלה בספטמבר ב-3% לעומת השנה שעברה, רמה נמוכה מהתחזיות, כך עולה מנתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה, שפורסמו באיחור עקב השבתת הממשל הפדרלי בשישי. מדובר בדוח הכלכלי הרשמי היחיד שהותר לפרסום במהלך ההשבתה והוא התקבל בשווקים כהפתעה חיובית.
מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה ב-0.3% בלבד לעומת חודש אוגוסט, בעוד שהתחזיות דיברו על 0.4%. גם מדד הליבה שאינו כולל מזון ואנרגיה עלה ב-0.2% בלבד, לעומת תחזית של 0.3%.
הנתונים מצביעים על האטה מסוימת בלחצי המחירים, ומחזקים את ההערכות כי הפדרל ריזרב יוכל להמשיך במדיניות הריבית המרוככת מבלי לחשוש מהתפרצות מחירים מחודשת. עם זאת, כלכלנים מזהירים כי המידע החלקי הנובע מהשבתת הממשל מקשה על קבלת תמונה מלאה של מצב הכלכלה.
חילוקי דעות בפד
בתוך ועדת השוק הפתוח (FOMC) שורר ויכוח סביב עוצמת הצעדים הבאים. רוב החברים תומכים בהורדה מתונה, אך חלקם מבקשים לפעול באגרסיביות רבה יותר כדי למנוע התדרדרות בשוק העבודה.
סטיבן מירן, שמונה על ידי הנשיא טראמפ, צפוי לדחוף להורדה חדה יותר, כפי שעשה בישיבה הקודמת. אחרים מזהירים מפני הקלות מהירות מדי שיחזירו את האינפלציה לעלייה.
מה הלאה?
השאלה המרכזית כעת היא האם מדובר בצעד זמני או בתחילתה של מגמה ממושכת של הפחתות ריבית. חלק מהכלכלנים רואים במהלך תיקון טקטי בלבד למדיניות ריבית גבוהה מדי שנועדה לרסן אינפלציה שכבר נחלשה, בעוד אחרים מעריכים כי מדובר במפנה אסטרטגי שנועד לתמוך בשוק העבודה ולייצב את הצמיחה.
לפי הערכות השוק, הורדות הריבית עשויות להימשך עד אביב 2026 אז צפויה הריבית לרדת לכ-3%. עם זאת, בכירי הפד מאותתים על גישה זהירה יותר, מה שעשוי להביא לאכזבה בשווקים ולתנודתיות במחירי המניות והאג"ח.
