יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, אומר כי "יש מספר אחד שמספר את כל הסיפור – 3.18 (נכון ליום חמישי, י.פ), שער הדולר. זה מספר לא ייאמן. זה נובע מכל מיני גורמים. אבל כדי להבין את ההתמודדות עם הקשיים, צריך להסתכל טיפה אחורה.
"היינו במשבר קורונה, חווינו האטות במחזורי עסקים וגירעון שגדל למספר דו-ספרתי ויחס חוב שעלה. זה החל ממבצע 'עם כלביא', רבעון חלש עם התאוששות ברבעון שאחריו. זה מאפיין את השוק הישראלי: משבר והתאוששות וכך הלאה. ועכשיו מעריכים שתהיה צמיחה יפה, שעדיין לא מפצה על עלויות המלחמה אבל עדיין מדדים מאוד יפים. אין כלכלה חלשה עם מטבע חזק. כל זה מעיד על חוסן. זה נשען על מדיניות כלכלית״.
את הדברים אמר רוטנברג בוועידת ישראל לתשתיות ותעשייה של SE. השנה התקיימה הוועידה בסימן "חוסן לאומי וצמיחה לאחר משבר" וכללה הרצאות ופאנלים בהשתתפות בכירי המשק. בין הנושאים שהוועידה עסקה בהם: הגדלת היצוא הישראלי והחזרת החוסן הלאומי, שיקום ופיתוח תשתיות לאומיות ומהפכת התחבורה בישראל.
איתמר בן מאיר, מנכ״ל נת״ע: ״תמיד כשמדברים על פרויקט המטרו יש צקצוק וציניות, אבל אם אנחנו רוצים להשאיר לדורות הבאים שוק מתפתח, הדבר הזה לא יכול לקרות ללא פרויקט המטרו. אסטרטגיה זה חשוב, אבל הגיע הרגע להגשים. פרויקטים כאלה לוקחים זמן אבל הרצון שלנו שב-2037 הפרויקט יתחיל לנוע. זה לא אומר שעד אז לא נביא בשורות.
"זה פרויקט לאומי ואנחנו חייבים להצליח בו. אין ספק שהרבה שנים האסטרטגיה לא היתה נכונה. השקיעו הרבה מאוד בכבישים ופחות בתחבורה ציבורית. בחמש שנים האחרונות יש שינוי ואנחנו רואים שהתקציב מוסט לשם. אני לא רוצה לייפות את התמונה. בשנים הקרובות הולך להיות יותר מאתגר. פרויקטי תשתית תמיד מכבידים. אבל אם אנחנו רוצים להשאיר לדורות הבאים מדינה מתפתחת, אנחנו חייבים לעשות את זה״.
אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון: ״כל מי שיבחר להמשיך לנהוג ברכב הפרטי, יסבול יותר. כמעט כל לילה נתיבי אילון נסגרים. כל חברות התשתיות עובדות בכביש ולכן סוגרים את איילון. גם כשיהיה המטרו יצטרכו אוטובוסים או מטרוניות. לקו האדום אנחנו מתכננים קישוריות. כל קו שפותחת נת״ע אנחנו מפתחים לו קישוריות. פתח תקווה למשל צפוי להיות האב תחבורתי מדהים״.
עוזי לוין מנכ״ל תשתיות אנרגיה: ״אנחנו מקימים בימים אלה שני נמלי יבוא דלק חדשים בחיפה ובאשדוד כחלק ממהלך אסטרטגי רחב לחיזוק משק האנרגיה של מדינת ישראל. מדובר בצעד עומק שמטרתו לעצב מחדש את משק הדלקים, באמצעות הרחבת יכולות היבוא, פיתוח תשתיות מתקדמות ויצירת גמישות תפעולית גבוהה יותר למשק כולו. הקמת הנמלים תגדיל את התחרות, תקטין התלות בבתי הזיקוק, תגוון את מקורות האספקה ותשפר באופן משמעותי את ביטחון אספקת הדלקים של ישראל.
"מעבר להיבט האנרגטי, זהו מהלך בעל חשיבות ביטחונית וכלכלית מהמעלה הראשונה. הוא מחזק את עצמאותה האנרגטית של המדינה, מצמצם תלות בגורמי חוץ ותורם ליציבות המשק הן בשגרה והן במצבי חירום. הנמלים החדשים נבנים בראייה ארוכת טווח, מתוך הבנה שהמציאות האזורית והגלובלית מאופיינת באי-ודאות גוברת.
"המהלך נועד לתת מענה לא רק לצורכי ההווה, אלא גם לאתגרי העתיד – הבטחת רציפות תפקודית, יציבות מחירים וחוסן אנרגטי למשק הישראלי, באמצעות תש״א כעמוד השדרה של ביטחון האנרגיה הלאומי בעשורים הבאים״.
חזי חאלאויה, יו״ר חברת נמלי ישראל: ״המסדרון הכלכלי מהודו לאירופה מעצב מחדש את מפת הסחר העולמית. מיזם ה-G20, המשלב קישוריות ימית-מסילתית, מציע אלטרנטיבה לוגיסטית חסכונית יעילה ומהירה משמעותית למעבר דרך תעלת סואץ, ובכך מחבר מחדש את אסיה ואירופה דרך המזרח התיכון.
"עבור ישראל, המסדרון מהווה קפיצת מדרגה גיאו-אסטרטגית, כאשר נמליה הופכים לחוליה המרכזית והקריטית ביותר לזרימת סחורות, אנרגיה ודאטה לשוק האירופי כולו. חברת נמלי ישראל תבטיח שמדינת ישראל תהיה מוכנה לשינוי גיאו-אסטרטגי זה ולמיצובה כצומת סחר קריטי וכשער המועדף והיעיל ביותר של הסחר בין המזרח לאירופה״.
צחי גולן, מנכ״ל סימנס ישראל: ״סימנס נמצאת היום עמוק מאוד בתוך התשתיות של ישראל, גם בעולמות של תשתיות, תעשייה, אנרגיה ומים. שיתוף הפעולה הולך רק להעמיק. ההזדמנויות שיש כאן הן גדולות מאוד. מתעניינים בעולמות המטרו, ועושים עבודה עם בזן ועם חברת החשמל. כשבכירים מסימנס מגיעים לישראל הם רואים את מספר המנופים והם מבינים שזו מדינה שמשקיעה בתשתיות. מה שקרה בשנתיים האחרונות לא עוזר אבל מה שיש לנו פה זה יקר ערך״.
