למרות שנתוני הצריכה בשנה האחרונה מראים כי המיסוי הפחית את היקף ואופי צריכת משקאות מתוקים וכלים חד-פעמיים, משרד האוצר פירסם טיוטות להערות הציבור, המבקשות להפוך את הוראות השעה הזמניות שביטלו את מיסי הקנייה על משקאות מתוקים וכלים חד-פעמיים – לקבועות.
מיסי הקנייה על המוצרים האמורים הוטלו בהתאם להחלטת ממשלה באוגוסט 2021, בעת שבמשרד האוצר כיהן השר אביגדור ליברמן, וזאת במטרה לקדם אורח חיים בריא ולהפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק לאור הנזקים לאיכות הסביבה הכרוכים בייצורם, בצריכתם ובסילוקם.
ההחלטות עוררו אז את זעמן של המפלגות החרדיות שטענו כי מדובר בצעדים נגד החרדים, שהם צרכנים עיקריים של חד"פ ומשקאות מתוקים. ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, תמך בהטלת המסים בשל קביעת רופאים שהמשקאות הממותקים מזיקים ומעלים את שיעורי חולי הסוכרת, ולצד זאת חוות דעת של מומחי איכות הסביבה שאמרו כי הכלים החד-פעמיים מזיקים לסביבה ומסכנים בעלי חיים.
עם כניסתו של בצלאל סמוטריץ' למשרד האוצר הוא הצהיר כי יבטל את המסים הללו, בהתאם להסכמות שנקבעו בהסכמים הקואליצוניים.
ואכן, המסים בוטלו במסגרת הוראות שעה שתוקפן חל עד סוף שנת 2023, ולאחר מכן אלה הוארכו עד סוף 2024. כעת, כאמור, מבקש השר להפוך את ביטול המסים לקבוע.
הפסד המס לקופת המדינה מביטול המס על המשקאות הממותקים מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, ומהמס על הכלים החד-פעמיים ב-400 מיליון שקל – ובסך הכל מיליארד וחצי שקל.
אם המס הזה היה נגבה, ניתן היה לוותר על חלק מהגזירות הכלכליות בתקציב המדינה לשנת 2025 – בין היתר העלאת מס הבריאות.
ניתוח של נתוני הצריכה מעלה כי מביטול המס (מחודש אפריל 2023 ועד סוף חודש מארס 2024) חלה עלייה ברכישת משקאות ממותקים בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה קודמת, בה חל המס. גם בנוגע למס על כלים חד-פעמיים, ניתוח נתוני הצריכה שערך משרד האוצר מגלה כי אכן המס השפיע על ההתנהגות הצרכנית, והקטין את היקף רכישות הכלים החד-פעמיים בכ-33%. לעומת זאת, מאז ביטול המס מחודש פברואר 2023 ועד חודש ינואר 2024, חלה עלייה ברכישת כלי הפלסטיק החד"פ, בשיעור של 34%.
