החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פירסם אומדן ראשון ליחס החוב-תוצר לשנת 2024, המצביע על עלייה משמעותית: יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ב-7.7%, והגיע ל-69% לעומת 61.3% בשנת 2023. גם יחס החוב הממשלתי לתוצר עלה בשיעור דומה, מ-59.9% בשנת 2023 ל-67.6% בשנת 2024.
מדד יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי למצב הפיננסי של מדינת ישראל ומשפיע על דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי יפורסם במסגרת הדוח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי. הנתונים מעידים כי בשנתיים האחרונות, בעקבות המלחמה, נרשמה עלייה מצטברת של 9% ביחס החוב לתוצר, כאשר העלייה בשנת 2024 היוותה את החלק המרכזי בה.
בשנת 2024 החוב הממשלתי הסתכם בכ-1,329.3 מיליארד שקל, לעומת 1,127.4 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נבע בעיקר מגיוס נטו של כ-172 מיליארד שקל, וכן מהשפעות שוק של כ-30 מיליארד שקל, הכוללות אינפלציה, עליית ריבית ושינויים בשערי החליפין.
הגירעון התקציבי לשנת 2024 הגיע ל-6.9% מהתוצר, שהם כ-136.2 מיליארד שקל. סך הוצאות הממשלה עמד על 621 מיליארד שקל, כולל כ-100 מיליארד שקל שהוקצו לתמיכה במאמצי המלחמה. התמיכה כללה הוצאות ביטחוניות ואזרחיות כאחד.
בשנת 2024 גיוס החוב ברוטו עמד על 278 מיליארד שקל. החוב גויס בשלושה ערוצים עיקריים: 79% באמצעות חוב מקומי סחיר, 2% דרך חוב מקומי לא סחיר, ו-19% באמצעות חוב חיצוני. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, גייס החשב הכללי חוב כולל של 360 מיליארד שקל, מתוכם 272 מיליארד שקל באפיק המקומי הסחיר, 5 מיליארד שקל באפיק המקומי הלא סחיר ו-83 מיליארד שקל באפיק החיצוני.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין כי מדינת ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר נמוך של כ-60%, דבר שאיפשר גמישות תקציבית להתמודדות עם צורכי המלחמה. לדבריו, למרות העלייה ל-69% בשנת 2024, תקציב מאוזן יחד עם מנועי צמיחה ואמון בכלכלה הישראלית יאפשרו את ייצוב היחס ואף ירידה בעתיד.
רוטנברג הדגיש כי יחס החוב לתוצר בשנת 2024 משקף את ההתמודדות עם אתגרי המלחמה. לדבריו, ניהול החוב הממשלתי מתבצע באופן מקצועי, תוך שמירה על היכולת להחזיר את ההתחייבויות בתנאים מיטביים. הוא הוסיף כי על אף הצורך בהגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות, יש לשוב במהרה לתוואי של ירידה ביחס החוב לתוצר.
