כשמתעלמים מרעשי הרקע והמתיחות ביחסים בשנים האחרונות, מגלים שהשנה גרמניה וישראל חוגגות 60 שנות יחסים דיפלומטיים. באירוע משותף שאורגן בשבוע שעבר על ידי משרד הכלכלה הבווארי, עיריית מינכן ולשכת התעשייה והמסחר של מינכן ובוואריה-עילית, עמדו במוקד העניינים הקשרים הכלכליים החזקים בין הכלכלות הישראליות והבוואריות. בישראל פועלות כיום כ-800 חברות בוואריות, ומתקיימים מספר שיתופי פעולה מוצלחים בהייטק בין חברות ומוסדות מחקר בשתי המדינות. סחר החוץ של בוואריה עם ישראל בשנת 2024 היה שווה יותר מ-1.2 מיליארד יורו.
שר הכלכלה של בוואריה, הוברט איוונגר: "בוואריה קרובה יותר מתמיד לישראל ולאזרחיה. הידידות שהתפתחה בעשורים האחרונים היא הישג היסטורי. אסור לנו לקחת זאת כמובן מאליו, אלא להבטיח ששיתוף הפעולה ההדוק הזה יימשך ויעמיק בכל הרמות. הדוגמה הטובה ביותר לשותפות הכלכלית שלנו היא הנציגות הקבועה של ממשלת בוואריה בתל-אביב, שנוסדה ב-2009 וכיום היא הגדולה ביותר מבין למעלה מ-30 הנציגויות הזרות שלנו. הנציגות משמשת כפלטפורמה מרכזית לחילופי חדשנות והשקעות. כלכלת ישראל מהווה מודל לחיקוי ברחבי העולם ולאף מדינה אחרת אין כוח חדשני דומה, ובשום מקום אחר אין יותר סטארט-אפים לנפש כמו בישראל. אני מרוצה על אחת כמה וכמה שיותר ויותר חברות ישראליות בעלות חזון בוחרות במודע את בוואריה כמיקום שלהן".
הקונסולית הכללית של ישראל בבוואריה, טליה לדור-פרשר, הודתה למארגנים על אירוח האירוע הראשון לציון 60 שנות יחסים דיפלומטיים בין גרמניה וישראל. היא ציינה כי יש שני מקומות בבוואריה שהיו קשורים מאוד לישראל שנים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים הרשמיים: מינכן, שם נפתחה הנציגות הדיפלומטית הראשונה של ישראל ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, והעיירה רוט-אם-אין, שם התקיימו פגישות עם שר ההגנה דאז פרנץ יוזף שטראוס ב-1957, אשר הובילו למשלוחי נשק לישראל ביוזמתו.
קלמנס באומגרטנר, יועץ בכיר לכלכלה ועבודה בעיריית מינכן, ציין כי למינכן יש מחויבות היסטורית לקדם פיוס, זיכרון ואחריות כלפי ישראל. הוא הוסיף כי ישראל ומינכן מייצגות דינמיות כלכלית וחדשנות טכנולוגית, וכי חיבור זה הוביל לשיתופי פעולה הדוקים. לדבריו, 60 שנה של יחסים דיפלומטיים בין גרמניה וישראל מהווים אבן דרך בידידות והוכחה לאופן שבו שתי מדינות יכולות לבנות יחד גשרים כלכליים, מדעיים ותרבותיים.
קלאוס יוזף לוץ, נשיא לשכת המסחר והתעשייה למינכן ובוואריה-עילית, הדגיש כי על רקע ההיסטוריה, יחסי גרמניה-ישראל הם נס וסמל לתקווה ופיוס.
בוואריה היא מדינת המחוז הגדולה והעשירה ביותר בגרמניה, שהיא מעצמה כלכלית עולמית והמדינה החזקה ביותר באיחוד האירופי. מדינת המחוז בוואריה ייבאה מישראל סחורה בשווי של 682 מיליון יורו בשנת 2024 (עד נובמבר), עלייה של 29 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הסחורה המיובאת החשובה ביותר כוללת מטוסים, רכיבים חשמליים, טכנולוגיה רפואית ומכשירי מדידה ובקרה. הייצוא של בוואריה לישראל התאושש מעט בשנה שעברה, לאחר ירידה בשנת 2023. באחד עשר החודשים הראשונים של 2024 ייצאו חברות בוואריה לישראל סחורות בשווי 696 מיליון יורו, כולל רכבים, ציוד מדידה ובקרה, ציוד לייצור והפצת חשמל, פלסטיק ומוצרי חשמל. מדובר בעלייה של 4 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בין מינכן לישראל מתקיימים באופן מסורתי קשרים כלכליים ותרבותיים הדוקים שצמחו במשך עשרות שנים. אחריותה ההיסטורית של מינכן מכוננת במיוחד, מה שבא לידי ביטוי לא רק בתרבות הזיכרון, אלא גם בקידום אקטיבי של חילופי דברים עם ישראל. הקהילה היהודית של מינכן היא מהחשובות בגרמניה והשנייה בגודלה אחרי ברלין, מה שמחזק עוד יותר את הקשר המיוחד.
מינכן היא מרכז של דינמיות כלכלית וחדשנות טכנולוגית – ממש כמו ישראל. סטארט-אפים ישראלים מוצאים במינכן פלטפורמה אידיאלית להיכנס לשוק האירופי, בעוד שחברות מינכן מגלות שותפים חדשניים למחקר ופיתוח בישראל. עם זאת, שיתוף פעולה כלכלי אינו כולל רק טכנולוגיה ותעשייה, אלא גם חילופי ידע וניסיון, תחום התיירות והעובדה שמינכן, כעיר עסקים בינלאומית, קונגרסים ואירועים, מושכת מבקרים ישראלים רבים.
על מנת להרחיב אסטרטגית את שיתוף הפעולה הזה, משרד העבודה והכלכלה הבווארי יצר בשנת 2023 תפקיד נפרד המוקדש לקידום היחסים עם ישראל. פונקציה זו נועדה לחזק קשרי המסחר והכלכלה, ליזום פרויקטים חדשים ולהעמיק באופן בר קיימא את הקשרים בין שתי המדינות.
