נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הציג היום בכנס אלי הורוביץ סקירה כלכלית מקיפה שהתמקדה בהשפעות המלחמה המתמשכת על כלכלת ישראל, הן בזירה המקומית והן ברמה הבינלאומית. לדבריו, הנתונים מציירים תמונה מורכבת הכוללת התאוששות מתונה בביקושים לצד מגבלות היצע ממושכות, רמות סיכון גבוהות, אינפלציה עיקשת ואתגרים מבניים מתמשכים בשוק העבודה ובמדיניות הפיסקלית.
הנגיד הדגיש את שלושת האתגרים המרכזיים העומדים בפני ממשלת ישראל: שמירה על תוואי חוב יציב או יורד, מימון ההוצאה הביטחונית הגוברת, והמשך השקעה בתשתיות, בחינוך ובהון האנושי. התרחישים שהוצגו מעלים כי יחס החוב לתוצר עלול להגיע לכ-75% עד 2030 אם לא תינקט מדיניות פיסקלית מרסנת.
פער התוצר, הפער בין התוצר בפועל של המשק לבין התוצר הפוטנציאלי, עומד כיום על כ-4%, נכון לרבעון הראשון של 2025. העלייה בתוצר הושפעה בעיקר מגידול ביצוא שירותים ובהשקעות, תוך עלייה חדה ביבוא, שנבעה ממגבלות בצד ההיצע. מדדי הצריכה – הן הפרטית והן הציבורית (למעט יבוא ביטחוני) – ממשיכים לעלות, בדומה להשקעה בנכסים קבועים ויבוא סחורות ושירותים.
עם זאת, קצב הצמיחה השנתי משתנה באופן חד: בעוד שברבעון השני של 2023 נרשמה עלייה חדה של 9.4%, ברבעון האחרון של אותה שנה, על רקע התגברות מגבלות ההיצע והשלכות המלחמה, הסתכמה הצמיחה בכ־1% בלבד – נתון הממחיש את התנודתיות בפעילות הכלכלית.
במהלך 2024 המשק חווה ירידה מוערכת של 2.8% בכוח העבודה, הנובעת בעיקר מירידה במספר העובדים הלא-ישראלים, מגיוסי מילואים רחבים ומנוכחות מופחתת של עובדים בשל סיבות אחרות. מספר העובדים הפלסטינים בישראל ירד בצורה חדה – מ-272 אלף ל-144 אלף בלבד – כאשר ענפי הבנייה, ההסעדה והאירוח הם הנפגעים העיקריים. שיעור המשרות הפנויות בענף הבינוי נותר מעל 10%, ובתחום האירוח והאוכל הוא עומד על מעל 8%.
יחס המשרות הפנויות למובטלים עומד על כ-1, ללא שינוי משמעותי מאז 2022, מה שמעיד על שוק עבודה הדוק במיוחד. שיעור האבטלה הכללי נמצא סביב 3.5%, אך היעדרויות בשל שירות מילואים או סיבות אחרות מוסיפות שכבה של תת-תעסוקה שאינה ניכרת בנתונים הרשמים.
השכר הנומינלי עלה ב-4.3% בקצב שנתי בשלושת החודשים האחרונים לעומת התקופה שקדמה למלחמה, והשכר הריאלי גם הוא מציג מגמת עלייה. נתוני הצריכה באשראי מצביעים על ביקושים גבוהים, כאשר מדד ההוצאות בכרטיסי אשראי זינק בכ-40% מאז 2021. הכנסות המדינה ממסים ישירים ועקיפים ממשיכות לעלות, מה שמעיד על כך שהפעילות הכלכלית נותרה חיונית גם בעיצומה של מלחמה מתמשכת.
שוק הנדל"ן מציג סימני התאוששות לאחר תקופה של האטה. הירידה בהיצע גרמה לעלייה מחודשת במחירי הדירות: שיעור העלייה השנתי עמד על 6.4% והשינוי החודשי האחרון הסתכם ב-0.1%. מספר התחלות הבנייה ירד לכ-12,000 דירות ברבעון – ירידה של כ-20% לעומת השיא ב-2023 – וגמרי הבנייה רשמו ירידה חדה אף יותר. נתוני המשכנתאות החדשות ומכירת הדירות מצביעים על התאוששות חלקית, עם עלייה להיקף של כ-9 מיליארד שקל במשכנתאות חדשות מדי חודש ומכירה של כ-7,000 דירות.
האינפלציה השנתית עומדת על 3.6%, ובניכוי רכיב הטיסות – 3.5%. מדד המחירים לצרכן מצביע על עלייה של 2.5% בסחירים ו-4.2% בבלתי סחירים. לפי מודל בנק ישראל, שנת 2024 אופיינה בשילוב של מגבלות היצע מובהקות עם עודף ביקוש מתמשך, אשר תרמו לעלייה מתמשכת במחירים.
שער החליפין של השקל מול הדולר ממשיך להציג מתאם הדוק עם מדד הנאסד"ק, אך ההשפעה של הרפורמה המשפטית והמלחמה מורגשת – סטיות משמעותיות נרשמות לעומת תחזיות מודליות. המרווח בין אג"ח ממשלתיות ישראליות לבין האיגרות האמריקאיות עומד על 2.67 נקודות בסיס – גבוה ביותר בהשוואה למדינות כמו מקסיקו, הונגריה ורומניה. גם פרמיית הסיכון (CDS ל-5 שנים) ירדה מהשיא אך נותרה גבוהה – מעל 140 נקודות בסיס, לעומת כ-70 לפני פרוץ המלחמה.
נגיד בנק ישראל בריאיון לערוץ הכלכלה: אלה התנאים בהם הריבית תרד
כיום, שיעור ההוצאה האזרחית מתוך התוצר עומד על 33.1% – מתחת לממוצע מדינות ה-OECD – בעוד שההוצאה הביטחונית גבוהה יותר מהממוצע. בין הכלים שציין הנגיד להתמודדות עם האתגרים: צמצום הוצאות שאינן תורמות לצמיחה, הגדלת הכנסות ממסים בעלי השפעה חיובית, רפורמות יסוד במערכת החינוך, והתאמת תשתיות המשק לצרכי עידן הבינה המלאכותית.
"אנחנו ניצבים בפני טרילמה פיסקלית", לדברי הנגיד, "אחריות תקציבית, מימון ביטחון והצורך בהשקעה בצמיחה. שלוש מטרות קריטיות – שלא ניתן לממש במלואן יחד". לדבריו, נדרשת בחירה ברורה: השקעה בצמיחה תדרוש קיצוץ בהוצאות אחרות או העלאת הכנסות, כדי לא לחרוג מיעדי החוב.
