הפסקת האש שהושגה בין ישראל לאיראן בתיווך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עוררה גל של אופטימיות בשוקי ההון ובקרב הציבור, לאחר מלחמה בת 12 ימים שגרמה לנזקים כלכליים ותשתיתיים ניכרים. מאז סיום הלחימה ב-15 ביוני נרשמה עלייה דו-ספרתית במדדי המניות בתל אביב והתחזקות של 8% בשקל מול הדולר, לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2023. כך נכתב בסוף השבוע ברויטרס.
המטבע המקומי חצה את רף ה-3.37 שקלים לדולר, ופרמיית הסיכון של החוב הממשלתי – עלות ביטוח חוב המדינה מפני חדלות פירעון – ירדה באופן חד. בבנק ישראל מעריכים כי הירידה במקדם הסיכון עשויה לסלול את הדרך להחלטת ריבית מרסנת פחות כבר בחודש אוגוסט.
לפי משרד האוצר, הנזק הישיר למשק כתוצאה מהמהלומות ההדדיות בין המדינות מוערך ב-8 מיליארד שקל, בעיקר בשל שיבושים בענפי האנרגיה, התעשייה והשירותים. בין הפגיעות המרכזיות: סגירת שדה הגז הימי לווייתן שהביאה להפסד הכנסות יצוא של 12 מיליון דולר ממצרים וירדן, פגיעה במתקני תעשייה כמו בתי זיקוק לנפט בחיפה, והשבתת עשרות אלפי עובדים למשך שבועיים עקב גיוסי מילואים והגבלות ביטחוניות.
הלמ"ס דיווחה כי 35% מהעסקים העריכו ירידה של יותר ממחצית במחזורי המכירות במהלך יוני, וענפי התיירות והמסעדנות ספגו מהלומה נוספת לאחר פגיעות שנמשכות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
מנגד, כ-95% מהמפעלים נותרו פעילים לאורך כל תקופת הלחימה. יו"ר התאחדות התעשיינים, רון תומר, ציין כי רוב היצואנים הצליחו לספק סחורות ושירותים ללקוחות בעולם גם בימי התקיפות. עם תום הקרבות, נרשמה התאוששות מיידית בתחומים מסוימים: רשת מכוני הכושר הולמס פלייס, המפעילה 74 סניפים, חוותה גל של הצטרפות חברים חדשים וחזרה לשיעורי ביקוש שקדמו להסלמה.
כלכלנים מעריכים כי גם אם הטווח המיידי יתאפיין בהאטה, פוטנציאל "דיבידנד שלום" קיים בזכות היחלשות הגורמים האזוריים של איראן – חיזבאללה בלבנון ומליציות בסוריה – ותחושת סיכוי לנורמליזציה עם מדינות נוספות, בדומה להסכמי אברהם שנחתמו ב-2020 עם איחוד האמירויות ובחריין.
שמעון אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, הסביר כי "מדובר בתהליך נרחב של הפחתת סיכונים: אנחנו מסירים איום קיומי וגם איום כלכלי". במקביל, קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל וכיום עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהירה שהבעיות המבניות לא נעלמו: יוקר המחיה הגבוה ושיעור ההשתתפות הנמוך של גברים חרדים בשוק העבודה ממשיכים להעיב על התחזיות.
על רקע הנתונים, J.P. Morgan הורידה את תחזית הצמיחה ל-2025 ל-2% במקום 3.2%, בעוד משרד האוצר טרם פרסם תחזית מעודכנת, אך הודיע על בחינה מחדש של יעד הצמיחה השנתי שעמד על 3.6%.
למרות הקשיים, ענף ההייטק בלט בעוצמתו: דווח על גיוסי הון של יותר מ-9 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2025 – קצב שלא נראה מאז 2021. לפי חברת Startup Nation Central, זו עלייה של 54% לעומת המחצית השנייה של 2024.
