מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.3%, גבוה מהציפיות ובדומה לשיעור עליית המדד בארה"ב. קצב האינפלציה בארץ עומד על 3.3% ובארה"ב על 2.7%. במילים אחרות: אצלנו הוא גבוה ב-10% מטווח היעד העליון – 1%-3% ושם הוא גבוה ב-35% יותר מטווח היעד – 1%-2%. בארה"ב, בה השוק הרבה יותר משוכלל משלנו ובשל הסביבה התחרותית מאוד, הציפיות לאינפלציה נמוכות יותר ויש לכך סיבות נוספות.
למרות זאת נגיד בנק ישראל, שאמר לערוץ 10 בהחלטת הריבית האחרונה שהוא לא מחכה להחלטת הפד, בעצם מחכה לה בהחלט. סביר מאוד להניח שאם שם היו מפספסים את טווח היעד ב-10% הריבית הייתה יורדת. כאן יש לנגיד את כל הסיבות לעשות זאת ובכל זאת הוא מעדיף שלא ללכת בעקבות אירופה ולחכות להחלטת הפד להורדת הריבית.
אין זה מקרה שהאינפלציה בארץ ובארה"ב דומה. האמת היא שגם פה וגם מעבר לאוקיינוס אין ביקושים שמניעים העלאות מחירים. הסיבות להתייקרויות במשק הן נסיבתיות – סגירת השמיים, התייקרות סחורות וחומרי גלם בעולם, מדיניות מכסים ובעיקר שינויים במחירי אנרגיה והעלאות מחירים יזומות של הממשלות. ממשלת ישראל, כמו גם הממשל בארה"ב, צריכות הרבה כסף – שם למימון החוב ופה למימון המלחמה והן מניעות התייקרויות על ידי ייקור שירותים, אגרות, תשלומי ארנונה ועוד. הסוחרים בקושי יכולים להרשות לעצמם לייקר מחירים בסביבה שהופכת להיות תחרותית יותר והריבית הגבוהה גורמת בעצמה להתייקרויות.
צריך לזכור שהריבית של בנק ישראל היא ריבית בין בנקאית, היא לא הריבית שמעניינת משקי בית ועסקים. אלה משלמים בממוצע יותר מ-9% ריבית על הכסף, בטווח שבין 5%-17%! זו אבן ריחיים על הצמיחה, שלא מספיק מעניינת את הבנקים המרכזיים. במצב העניינים הזה הריבית הגבוהה לא משרתת את הורדת המחירים, היא לכל היותר מאטה את הפעילות בשווקים ובעקיפין גם את המחירים.
אפילו התירוץ שהיה לבנק ישראל להותיר את הריבית ברמתה הגבוהה בשל המלחמה כבר לא מחזיק מים. הממשלה נוהגת פחות או יותר באופן אחראי, היא לא נענית לדרישות משרד הביטחון, היא הצליחה להעביר תקציבים בזמן ואף עשתה קיצוצים בתקציב. הטענות שיש לצפות לקיצוצים גבוהים יותר והעלאות מסים, במקום הגדלת הגירעון, הן טענות נכונות כמעט בכל רגע נתון, אך לא במיוחד כעת.
המלחמה נוסכת אופטימיות בשווקים, בשל הסרת איומים משמעותיים. סוכנויות הדירוג מגחיכות עצמן בכך שהן מקבעות דירוג נמוך של ישראל למרות שמשקיעים בעולם מאמינים באג"ח וקונים אותן בתיאבון גדול ובמחירים נמוכים יותר מערב המלחמה.
