מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן מפרסם היום את הדוח השנתי בנושאי כלכלה וחינוך. בהתייחס לטיפול הממשלה ביבוא, המבקר מציין כי "לפתיחת השוק הישראלי לתחרות קיימת חשיבות במלחמה ביוקר המחיה. ממשלות יזמו 'רפורמות', אך אלו לוו בליקויים: יישום הרפורמה בתקינה (משנת 2022) על ידי משרד הכלכלה גרם לבלבול ולא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון; .ברפורמת "לא עוצרים בנמל" (משנת 2024) משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות.
"ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' (מינואר 2025) – היבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לא פירסמו את הדרוש מהם לביצוע הרפורמה. הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ-57%) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי".
המבקר מוסיף כי "הורדת יוקר המחיה בישראל חיונית ורפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא צעד בכיוון זה. על שרי הכלכלה והבריאות לתקן את הליקויים שבדוח לשם כך. מומלץ לשר הכלכלה לבחון את הרחבת הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' למדינות נוספות כגון ארה"ב".
לגבי הבטחת צורכי מזון של מדינת ישראל בשעת חירום, אמר אנגלמן כי "תחום המזון בחירום במדינת ישראל אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. זאת בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שוויץ ובריטניה אשר חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון. כפועל יוצא מכך בישראל הסמכות על תחום המזון מפוזרת בידי מספר גופים שהעיקריים בהם הם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה".
בתחום החקלאות, הביקורת מצאה כי "בעשור שקדם לפרוץ המלחמה המדיניות הממשלתית גרמה להיחלשות הענף ופגעה בביטחון המזון של המדינה. המוכנות של הענף לחירום מתבססת, בין היתר, על אחסון חיטה ומספוא במחסני חירום. אולם הביקורת מצאה כי חיטה המאוחסנת במחסני החירום נשמרת בתנאים לא מספקים ובחלקה נגועה בחרקים, בפסולת יונים ועוד. כמו כן למשרד החקלאות אין תמונת מצב על היקף החיטה הנגועה. גם במספוא קיים מחסור במרכיבים מהותיים.
"משרד הכלכלה אחראי על אחסון מוצרים בסיסיים במחסני החירום ועל מפעליים חיוניים בתחום המזון – אך בביקורת נמצא כי קיים מחסור בהתקשרויות של משרד הכלכלה לגבי חלק מהמוצרים הללו ואף קיים מחסור בחלק מהמוצרים המאוחסנים במחסני החירום. בנוסף, המוכנות של המפעלים החיוניים חלקית ולא מספקת. על משרד החקלאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים – בהם המל"ל, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פקע"ר – לסיים את גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון ולפעול לאישורה בממשלה".
בתחום מיסוי המקרקעין נכתב כי "בדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2024 נכללו חובות למיסוי מקרקעין בסך 18.5 מיליארד שקל, אך רואה החשבון המבקר הסתייג מכיוון שמערכות המידע של רשות המסים אינן עונות על מכלול הצרכים החשבונאיים. כך – לרשות המסים אין מידע בדבר התפלגות החוב בין סוגי החובות השונים: מס רכוש, מס שבח ומס רכישה, ואין מידע בדבר גיול של חובות אלו. כמו כן יש הפרשים במיליארדי שקלים בין החובות המוצגים בדוחות הכספיים לבין החובות שהוצגו על ידי מיסוי מקרקעין. יוקר הדיור בישראל זקוק לטיפול משמעותי. הטיפול דורש מידע עדכני וזמין על הנדל"ן בישראל. למרות זאת למעלה מ-900,000 דירות – כחצי מהדירות המופיעות בטאבו – אינן מופיעות בקובץ מאגר מידע נדל"ן ברשות המסים".
בביקורת נמצא גם כי "מאות אלפי נתונים המוזנים למאגר המידע של רשות המסים – כגון שנת הבנייה של הנכס, מספר הקומות בבניין ושטח הדירה – הם שגויים. במסגרת חישוב נתון העלייה במדד מחירי הדיור של הלמ"ס, בשל התלות בנתונים המדווחים לרשות המסים – לא הובא בחשבון בזמן אמת מתן הטבות שונות מקבלנים, ובפרט מבצעי המימון על דירות והנחות בגובה ההצמדות והריביות שעתידות להצטבר עד התשלום בעת האכלוס. כמו כן עד למועד סיום הביקורת הלמ"ס טרם הכניסה את הנתונים על ממ"ד בדירות ישנות לנוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות או נתנה להם ביטוי בדרך אחרת, וזאת אף שיש חשיבות למשך הזמן שחולף ולעיתוי".
לדברי המבקר, "יד ימין לא מתואמת עם יד שמאל – לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים: "מאגר מידע נדל"ן", המנוהל על ידי רשות המסים, ו"אתר הנדל"ן הממשלתי", המנוהל על ידי מפ"י. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית, באופן שעלול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה.
"ייתכנו מקרים שבהם אזרחים לא יקבלו מענק עבודה על אף שזכאים לו, זאת בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ מאגר מידע נדל"ן של רשות המסים. כך, לדוגמה, בשנת 2022 הוגשו 5,700 פניות לבחינה מחודשת של שלילת מענק עבודה מהן 4,783 (83.9%) התבררו כנכונות. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים. על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות".
כל הכבוד למבקר המדינה.הכל נכון ובר תיקון.