מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום את הפרסום השישי של דוחות חרבות ברזל על התנהלות הקבינט החברתי-כלכלי, ההיערכות הכלכלית לחירום וההכנה והביצוע של תקציבי המלחמה.
על תפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, אמר המבקר כי "קיימת ירידה חדה במספר החלטות הקבינט החברתי-כלכלי לאורך 20 שנה. בין 2003 ל- 2023 פחת מספר ההחלטות בכ-90%. השתתפות השרים בדיוני הקבינט שהתקיימו בממשלות ה-36 וה-37 הייתה חלקית, ובחלק מהמקרים מצומצמת. בחינת פעולתו של הקבינט טרם המלחמה העלתה שיושבי ראש הקבינט החברתי-כלכלי – שר האוצר בממשלה ה-36 אביגדור ליברמן וראש הממשלה ה-37 בנימין נתניהו – לא עסקו בנושא היערכות הקבינט לשעת חירום על אף המלצות מבקר המדינה וגורמי המקצוע לעשות כן".
לדברי אנגלמן, "בזמן המלחמה – שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח – לא מימש את סמכויותיו. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה. אך זאת לא נעשה. אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד".
אנגלמן מציין כי "על יו"ר הקבינט – ראש הממשלה וממלא מקומו – שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים".
על הניהול הכלכלי במלחמה: "משרד האוצר לא תיקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום. לאחר פרוץ המלחמה אגף החשב הכללי ערך בנובמבר 2023 מיפוי ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה הייתה כ-30 מיליארד שקל, אולם אגף תקציבים מסר לצוות הביקורת כי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס. כלומר בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים".
המבקר מוסיף כי "על שר האוצר לקיים בחינה עתית בהשתתפות כלל הגורמים המקצועיים, בתוך משרד האוצר ומחוצה לו, לגבי הצעדים הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה לרבות נקיטת צעדים מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה ולחיזוק מחויבותה לפירעון חובותיה".
