בכנס השנתי של הפיקוח על הבנקים לשנת 2025, הציג נגיד בנק ישראל תמונה מעמיקה של המשק, המדיניות המוניטרית והאתגרים העומדים בפני המערכת הבנקאית בישראל, לצד חזונו לעתיד הבנקאות.
בפתיחת דבריו, התייחס הנגיד להשפעות המלחמה על המשק: "המלחמה הובילה לפגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית. הגיוס הנרחב והפתאומי של כוחות המילואים, הזעזוע החד בשווקים הפיננסיים, המגבלות שהוטלו על פעילות המשק ובעיקר המחסור בעובדים, לצד ההרחבה המשמעותית של תקציב הביטחון ועליית החוב הממשלתי – כל אלה תרמו לכך שעל פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברבעון השני של 2025 רמת התוצר נמוכה בכחמישה אחוזים מהרמה שהייתה צפויה לפי המגמה טרם המלחמה."
עם זאת, הוא הדגיש את עמידות המשק הישראלי: "חשוב להבין כי אם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה רחבה ולוקחים בחשבון את האירוע הטראומטי שחוותה האומה ב-7 באוקטובר, ולאחר שנתיים רצופות של לחימה עצימה במספר חזיתות שונות, המשק הישראלי, ולמעשה החברה הישראלית, הראו – ומראים חוסן ועמידות מרשימים. זה לא מובן מאליו."
לגבי המדיניות המוניטרית והתמודדות עם האינפלציה, ציין הנגיד כי "השילוב בין התכנסות האינפלציה בטח בתקופת מלחמה לבין השיפור בפעילות הכלכלית נבע מהמדיניות המוניטרית המדודה והאחראית שנקטנו בשנתיים האחרונות. מנגד, הורדת הריבית עוד בטרם הבשילו התנאים לכך הייתה עלולה בסבירות לא מבוטלת להאיץ מחדש את האינפלציה, לפגוע בתהליך ההתכנסות ואף לחייב העלאה חוזרת של הריבית, מה שהיה פוגע באמינות המדיניות המוניטרית, ובעיגון הציפיות קדימה."
באשר לתקציב המדינה לשנת 2026, הנגיד הדגיש את הצורך באיזון בין הפחתת יחס החוב-תוצר, השקעה במנועי צמיחה והגבלות תקציב הביטחון: "חלק לא מבוטל מאמון השווקים שישראל זכתה לו בשנתיים האחרונות – חרף העלייה החדה ברמת החוב – נבע מהאחריות התקציבית שהפגינה הממשלה בהתאמות שבוצעו במסגרות התקציב בשנת 2024, ובפרט בשנת 2025 בהתאם להמלצות בנק ישראל."
עוד אמר כי "חשוב להבין כי הורדת החוב אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים" והיא מונעת מהצורך של המשק הישראלי לשמור על רזרבות תקציביות להתמודדות עם מצבי קיצון, אשר פוקדים אותנו, לצערי, חדשות לבקרים. ההיסטוריה מלמדת שאחת לכמה שנים המשק הישראלי פוגש זעזוע שמחייב הגדלה מהירה של ההוצאות. הוא הוסיף: "כדי לעשות זאת מבלי לפגוע באמון השווקים ולהעלות בחדות את עלות גיוס החוב, אנו חייבים להשיב את מה שאנו מכנים 'מרווח פיסקלי', ובמילים פשוטות יותר, כריות תקציביות לשעת חירום."
בחלקו המרכזי של הכנס, דיבר הנגיד על העתיד של הבנקאות: “עולם הבנקאות נמצא בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שמעצבת מחדש את המערכת הפיננסית. הדיגיטציה, הבינה המלאכותית וה- Distributed Ledger Technologies והמטבעות היציבים – אינן חזון עתידי; הן כבר כאן והן משנות בפועל את הדרך שבה מתבצעים: תשלומים, השקעות, מסחר וניהול סיכונים – בקנה מידה עולמי."
הוא הבהיר את חשיבות החדשנות בישראל: "המערכת הבנקאית בישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. בתור 'סטארט-אפ ניישן' אנחנו צריכים להיות מובילים, ולא מובלים."
