ביום שלישי האחרון הציגו שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ובכירי משרדו במסיבת עיתונאים, את עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026. השר סמוטריץ' הדגיש בדבריו כי הממשלה נחושה להעביר את התקציב עד סוף מרץ הקרוב, על אף הספקות שעלו במערכת הפוליטית בשבועות האחרונים באשר להיתכנות המהלך. כעת, לערוץ 10 הגיעה טיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב – מסמך רחב היקף הכולל 34 רפורמות מבניות בתחומי הביטחון, הפיננסים, האנרגיה, הנדל"ן, התחבורה והחקלאות.
חלק מהרפורמות שמופיעות בטיוטה כבר נחשפו או דווחו בחודשים האחרונים, אך כעת נפרשת לראשונה התמונה המלאה של הצעדים שמשרד האוצר מבקש לקדם. מדובר בשורה ארוכה של מהלכים שמטרתם לשנות את מבנה השוק הישראלי, לחזק את התחרות ולהקל על פעילות של עסקים, לצד צעדים שמטרתם להגדיל את היעילות התקציבית ולהתמודד עם האתגרים של אחרי מלחמת 'חרבות ברזל', או כפי שהציגו זאת באוצר – "עוברים ממלחמה לצמיחה".
מגמישות ביטחונית ועד 'ריסטרט' פיננסי
אחת הרפורמות המרכזיות המופיעות בטיוטה עוסקת בחברות הביטחוניות הממשלתיות ובמערך הפיקוח על היצוא הביטחוני. מוצע כי הליכי האישור יתקצרו ויעברו למערכת דיגיטלית מאוחדת שתאפשר בקרה יעילה ושקופה יותר. במקביל, חברות כמו רפאל והתעשייה האווירית יקבלו גמישות עסקית רחבה יותר – הקמת חברות-בת, התקשרויות עם גורמים זרים והקלות רגולטוריות שיאפשרו להן לנוע מהר יותר בשווקים הבינלאומיים. באוצר רואים במהלך הזה דרך לחזק את מעמדן של החברות הישראליות בתעשייה הביטחונית הגלובלית ולעודד השקעות פרטיות בתחום.
במערכת הפיננסית מתוכננת רפורמה רחבת היקף לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות. האוצר מבקש לאפשר כניסת שחקנים דיגיטליים חדשים באמצעות רישיון בנקאי מצומצם, לצד הרחבת תשתיות של "בנקאות פתוחה", שיאפשרו שיתוף נתונים בין בנקים, חברות אשראי ופינטקים. בנוסף מוצעים כלים לעידוד תחרות באשראי לעסקים קטנים ובחיסכון לטווח ארוך. המטרה, לפי האוצר, היא "לשבור את המונופול של חמשת הבנקים הגדולים" ולהוריד את יוקר השירות הבנקאי.
במקביל מבקש האוצר לצמצם את ארביטראז' המס הקיים כיום בין מכשירי חיסכון שונים – בעיקר בין קופות גמל, קרנות השתלמות וחשבונות השקעה רגילים. לפי ההצעה, תבוצע התאמה של שיעורי המס על רווחי הון, במטרה למנוע העדפה מלאכותית של אפיק אחד על פני אחר. באוצר טוענים כי הצעד יפשט את מערכת המיסוי, יקטין עיוותים בשוק ההון ויעודד חיסכון לטווח ארוך בצורה שוויונית יותר.
בתחום האנרגיה, מוצעת רפורמה מקיפה הכוללת עדכון למתווה הגז, פתיחת שוק הדלק לתחרות והקלות בכניסת ספקים חדשים. ההצעה כוללת גם הסדרה מחודשת של ייצוא הגז לצד שמירה על מלאי פנימי שיבטיח ביטחון אנרגטי. במקביל טיוטת חוק מתוכננת האצה בהשקעות באנרגיות מתחדשות – בעיקר בפרויקטים סולאריים ובתשתיות הולכה חדשות. באוצר רואים במהלך איזון בין יציבות אנרגטית לבין עמידה ביעדי הפחתת הפליטות של ישראל לשנים הקרובות.
עוד בנושא האנרגיה, האוצר מבקש להיערך לשינוי גדול ומשמעותי: הצמיחה הדרמטית בצריכת החשמל שנובעת משימושי בינה מלאכותית. הטיוטה כוללת רפורמה שמטרתה להכין את משק החשמל לכניסה המואצת של חוות שרתים הפועלות בטכנולוגיות AI – מתקנים שצפויים לדרוש כמויות חשמל עצומות. לשם כך, מוצע להגדיר את הקמת החוות כתשתית לאומית, לקצר את הליכי התכנון ולאפשר תיאום בין משרד האנרגיה, רשות החשמל וחברת נגה. באוצר מדגישים כי מדובר בצעד חיוני להבטחת יציבות הרשת ולהתאמת המשק לעידן הבינה המלאכותית.
בין הרפורמות המוצעות: רישוי מהיר, רכבת מופרטת ושוק חלב פתוח
בתחום הנדל"ן, משרד האוצר שב ומציע לקצר את הליכי התכנון והבנייה באמצעות איחוד ועדות, קביעת לוחות זמנים מחייבים לאישור תוכניות והטמעת מערכות רישוי דיגיטליות. חלק מהסמכויות יעברו לרשויות המקומיות, שיקבלו גם תמריצים לקידום פרויקטים גדולים. באוצר מדגישים כי הרפורמה נועדה להגדיל את היצע הדירות ולהקל על יזמים, במטרה להתמודד עם מחירי הדיור הגבוהים.
בעולם התחבורה, מופיעה בטיוטה הצעה לשינוי דרמטי ומעט מפתיע ברכבת ישראל – הפרטה חלקית של פעילות ההפעלה והתחזוקה. לפי ההצעה, המדינה תישאר בעלת המסילות ותנהל את התשתית, אך הפעלת הקווים ותחזוקתם יועברו לזכיינים פרטיים שייבחרו במכרזים. מדובר בהפרדה מבנית בין בעלת התשתית למפעילים, בדומה למודלים הנהוגים באירופה. באוצר טוענים שהמהלך צפוי לשפר את השירות, להאיץ את הפיתוח ולהכניס תחרות שתוזיל עלויות. יש לציין כי בהקשר הזה צפויה התנגדות משמעותית מצד ועד העובדים ברכבת ישראל והנהלת החברה גם יחד.
בחקלאות, האוצר מקדם את פתיחת שוק החלב ליבוא ושינוי מודל התמחור בענף. לצד הפתיחה ליבוא, יוענקו מענקים לחקלאים שישקיעו בהתייעלות ובציוד מתקדם. הרפורמה נועדה לשנות את מבנה הענף מהיסוד – לבטל בהדרגה את משטר המכסות הקיים כיום, לפרק את מועצת החלב ולהעביר את הפיקוח למודל מבוסס תחרות עד שנת 2028.
יש לציין כי השיטה הנוכחית, שמבוססת על מכסות ייצור ופיקוח הדוק תחת הקרטל של מועצת החלב, מעלה את מחירי החלב לצרכן בעשרות אחוזים לעומת ממוצע מדינות ה־OECD. הרפורמה כוללת גם תוכנית פדיון מכסות שתאפשר לרפתנים לא יעילים לצאת מהענף עם פיצוי כספי, לצד מתן מענקי השקעה לרפתות שיתייעלו טכנולוגית.
רפורמה נוספת המופיעה בטיוטה עוסקת במענקי האיזון לרשויות המקומיות. לפי ההצעה, מנגנון החלוקה הקיים יעודכן כך שהמענקים יחולקו על בסיס מדדים רציפים יותר ויציבים לאורך זמן, במטרה לצמצם תנודתיות בהכנסות הרשויות ולתמרץ ניהול תקציבי אחראי. בנוסף, החלק המותנה של המענק – התלוי בביצועי גבייה ובהכנסות עצמיות – יעודכן כך שיבחן מגמות מתמשכות ולא רק תוצאות של שנה בודדת.
באוצר מעריכים כי השינוי יתרום ליציבות הפיננסית של רשויות חלשות ויעודד השקעה בשיפור מנגנוני גבייה ותכנון ארוך טווח. יש לציין כי הצעה זו מבוססת על דוח הוועדה לבחינת נוסחת מענק האיזון, שבראשה עמד ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
מה מכל זה באמת יקרה?
כמו תמיד, גם הפעם מדובר בטיוטה ראשונית שחלק ניכר מהרפורמות הכלולות בה עשוי להשתנות או להיגנז במהלך הדיונים בכנסת. ניסיון העבר מלמד כי רק מיעוט מהצעדים שמופיעים בטיוטת חוק ההסדרים מגיעים לבסוף לספר החוקים, ועובדה ידועה במסדרונות הכנסת היא שאף רפורמה לא יוצאת באותו אופן בו היא נכנסת.
רבות מן הרפורמות המוצעות נמצאות במגירות אגף התקציבים במשרד האוצר כבר שנים, וזוכות להתנגדות נחרצת של קבוצות לחץ כמו הבנקים, ועדי העובדים, הלובי החקלאי ועוד. כאמור, בשלב זה לא ברור כלל האם התקציב וחוק ההסדרים יעברו בתצורה כלשהי, אך למרות זאת, באוצר משדרים ביטחון ומבהירים כי היעד הוא להביא את התקציב ואת חוק ההסדרים לאישור הכנסת בשלוש קריאות עד סוף מרץ 2026.
