הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה היום (רביעי) דיון בנושא משבר הגירעון המעמיק במוסד לביטוח לאומי, על רקע דוח מבקר המדינה. הגירעון המצטבר של הביטוח לאומי צפוי לזנק בעקבות השינויים הדמוגרפיים והגידול החד בתשלומי קצבאות הסיעוד.
יו"ר הוועדה הסביר שבתוך עשור המוסד צפוי להגיע לפשיטת רגל: "דוח מבקר המדינה עוד מ-2015 סימן את שנת 2027 כנקודת המפנה שבה התשלומים יהיו גבוהים מהתקבולים, אך מסתבר שהגענו לנקודת הזמן הקריטית הזו עוד קודם לכן."
לדבריו, התחזית להתרוקנות קופת הביטוח הלאומי, שעמדה בעבר על שנת 2044, הוקדמה לשנת 2036. "יש חשיבות לעצמאותו של המוסד, שהוכיח את יכולותיו הקריטיות הן בתקופת הקורונה והן במהלך המלחמה האחרונה, אך העתיד צופן בחובו מורכבויות קשות אף יותר".
"הביטוח הלאומי צריך להיות ערוך לעמוד בפני מבצעים ואתגרים אקוטיים יותר ממה שעמדנו בפניהם עד כה. ללא איתנות פיננסית המוסד יתקשה לתפקד בשעת חירום. למרות ארבעה דיונים שנערכו בכנסת הנוכחית ודיונים רבים בעבר, המצב לא השתפר וכנראה אף החמיר", הוסיף. "הפתרון היחיד שעליו מצביע האקטואר הוא הקמת ועדה רחבה לגיבוש תוכנית ארוכת טווח, מהלך שאני מאמין שצריך להיות בהובלת ראש הממשלה ושר האוצר. אולם, תשובתו של השר בנושא לא התקבלה עד היום".
"מוסד שהוא עמוד השדרה הסוציאלי של מדינת ישראל ואחראי על גורלם של מיליוני אזרחים וכבר שלוש שנים אין לו מנכ"ל קבוע. איך ייתכן שגוף בסדר גודל כזה מתנהל ללא מנהל במינוי קבע?" אמר ח"כ מיקי לוי. "אין לי כלום כנגד המ"מ שבטוח שעושה את עבודתו איתנה אבל אי אפשר לנהל משברים אסטרטגיים ורפורמות ארוכות טווח במצב של ארעיות ניהולית כזו".
לדבריו, בזמן שקרנות הפנסיה והגופים המוסדיים משיגים תשואות גבוהות, כספי הביטוח הלאומי בממוצע נשמרים ב3.5%. ל"מה כספי האזרחים צריכים להישחק אצל החשב הכללי במקום לצבור ערך ולהקטין את הגירעון האקטוארי?" שאל.
צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, הציג את הנתונים המעידים על הרעה חמורה באיתנות הפיננסית של המוסד וקיצור חיי הקרן בשנים רבות. למרות ההבטחות, לדבריו, הוועדה הממשלתית לטיפול במשבר טרם הוקמה. דבריו הדגיש סעד את הפער הדרמטי שנוצר בהשוואה לתחזיות הקודמות: בעוד שדוח 2016 צפה כי הקרן תחזיק מעמד עד אוגוסט 2044, הנתונים הנוכחיים מלמדים על קיצור תוחלת חיי הקרן ב-8.6 שנים.
החל משנת 2023 תשלומי הביטוח הלאומי עולים על התקבולים, והקרן החלה למעשה בתהליך של נגיסה ברזרבות. הוא פירט את הגורמים שהובילו לשינוי הקיצוני, וציין כי הסיבה המרכזית להקדמת הקריסה היא כניסת הרפורמה בסיעוד בנובמבר 2018.
הוא הציג נתונים מתוך הדוחות הכספיים של המדינה שפורסמו ביוני 2025, בהם צוין כי תוקם ועדה ציבורית לחיזוק האיתנות הפיננסית של המוסד. "למרות הצהרות אלו, נכון למועד פרסום הדוחות, טרם התקבלה החלטה בפועל על קיום הוועדה. היעדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי, יוביל בהכרח לפגיעה קשה בתשלומי הקצבאות ולסיכון הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה בעתיד הלא רחוק", הוסיף.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן הדגיש את חיוניותו הקריטית של הארגון במיוחד בעת הזו, "מאז פרוץ המלחמה, הביטוח הלאומי מטפל כיום בכ-9,000 נפגעי פעולות איבה ובכמעט 81 אלף פצועים, זאת בנוסף לטיפול במפוני הצפון והדרום ובמענקי האכלוס לתושבים."
בהתייחסו למשבר האקטוארי, דחה מ"מ המנכ"ל את הטענות: "למרות שהחוק מחייב פרסום דוח אקטוארי רק אחת לשלוש שנים, הוציא המוסד הנחיה להפיק דוח כזה אחת לשנה כדי לשמור על בקרה הדוקה. אנחנו לא נרדמים בשמירה. המוסד כבר נקט צעדים אקטיביים, כולל המלצה להקמת הוועדה המדוברת והעלאת דמי הביטוח בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים לטובת מימון הגירעון. הפתרון לשיפוי בגין התארכות תוחלת החיים נמצא בידי משרד האוצר. לא מאוחר מדי לתקן".
מוטי פרנקל, אקטואר המוסד לביטוח לאומי, הסביר את מנגנון ההשקעה של כספי המבוטחים באגרות חוב ייעודיות מול האוצר: "כספי הציבור מושקעים בשני אפיקים עיקריים – אג"ח הנושאת ריבית קבועה של 5.5%, ואג"ח נוספת הצמודה לריבית השוק שעומדת על כ-1.5%. בשקלול הכולל, התשואה הממוצעת על כספי הביטוח הלאומי נעה סביב ה-3%".
פרנקל התריע כי המדד הקובע כמה זמן יוכל המוסד לשלם קצבאות ללא הכנסות חדשות – נמצא בירידה מסוכנת: "היעד שהוגדר בוועדות בעבר הוא שהביטוח הלאומי יחזיק ברזרבות המספיקות ל-3 שנות תשלום. בפועל, בעוד שהיקף התשלומים השנתי עומד כבר על כ-130 מיליארד שקל, הקרן עומדת על סך של 200 מיליארד שקל".
"המשמעות היא שאנו עומדים על יחס כיסוי של קצת יותר משנה ורחוק מהיעד הנדרש. עד שנת 2023 התנהלנו בעודפים תזרימיים והקרן גדלה משנה לשנה: בסוף שנת 23 היה הקרן 243 מיליארד והתשלום היה 118 מיליארד אך בשנת 2024 המצב התהפך לחלוטין והמצב הולך והחמיר", הוסיף.
