דוח החורף החדש של ה-OECD שפורסם היום מציג תמונה מעודדת של הכלכלה הישראלית לשנים הקרובות. לאחר תקופה ארוכה של אי ודאות ביטחונית והאטה חדה ברבעונים הראשונים של 2025, הארגון צופה התאוששות משמעותית. על פי התחזית, 2025 תיסגר עם צמיחה של כ־3.3%, ובשנת 2026 צפויה עלייה חדה לכיוון 4.9%. גם שנת 2027 נראית חיובית, עם צמיחה צפויה של כ־4.6%.
הגורם המרכזי לשינוי בתחזית הוא הפסקת האש והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, דבר שאיפשר למשק לתפוס מחדש תאוצה. לאחר התכווצות בפעילות הכלכלית במהלך הלחימה, נתוני הצריכה הפרטית, ההשקעות והפעילות בענפי השירותים חזרו לעלות. נתוני התעסוקה מצביעים על שוק עבודה הדוק שבו שיעור האבטלה נותר נמוך, והמשק נהנה מהחזרה הדרגתית של כוח אדם אזרחי לצד כניסה מחודשת של עובדים זרים.
באינפלציה ניכרת התמתנות ברורה. לקראת סוף 2025 ירדה האינפלציה לתוך טווח היעד של בנק ישראל ובתחזית לשנים הבאות היא צפויה להתכנס ל־2.4% ב־2026 ול־2% ב־2027. התחזקות השקל, ירידה במחירי יבוא מסוימים והתגברות ההיצע בשוק העבודה תומכים ביכולת של בנק ישראל להמשיך בתהליך הפחתת הריבית במהלך השנה הקרובה.
שוק העבודה, היצוא והמדיניות הפיסקאלית
שוק העבודה הישראלי חווה התאוששות ברורה. חזרת המילואימניקים למשק האזרחי וצמצום המגבלות על כניסת עובדים זרים מסייעים להקלת המחסור בכוח אדם שהתפתח במהלך התקופה הביטחונית. המשרות הפנויות ירדו מעט, אך שוק העבודה עדיין נותר איתן, עם שיעורי השתתפות גבוהים ושירות תעסוקה מתרחב.
בזירת היצוא נרשמת התקדמות משמעותית: יצוא השירותים – ובמיוחד שירותי ההייטק – ממשיך להוביל את הכלכלה הישראלית ולהציג ביצועים חזקים. יצוא הסחורות נמצא גם הוא במגמת התאוששות, חרף המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-OECD מעריך כי הביקוש העולמי בתחום הסייבר והביטחון צפוי לתמוך ביצוא הישראלי בשנים הקרובות.
במישור הפיסקאלי, ישראל עדיין מתמודדת עם ההשלכות של תקופת הלחימה. הגירעון גדל משמעותית לאורך 2024 ו־2025 בשל הוצאות ביטחון, שיקום וסיוע לאזרחים שנפגעו. עם זאת, הדוח מעריך ירידה הדרגתית בגירעון לאורך 2026 ו־2027, בהנחה שהוצאות הביטחון יתמתנו והפעילות הכלכלית תגדל. לצד זאת ממליץ ה-OECD להעדיף תעדוף תקציבי על פני קיצוצים רוחביים, ולתת עדיפות להשקעות בחינוך, תשתיות ורפורמות רגולטוריות שנועדו לחזק את הפריון.
שי כהן, שגריר ישראל ב-OECD, מסר לערוץ 10 כי "באופן כללי דוח ה-OECD מצביע על יציבות יחסית בשווקים הגלובליים. בהקשר הישראלי הדוח משקף, שוב, את החוסן הכלכלי של מדינת ישראל ואת היותה עם מנועי צמיחה משמעותיים, זאת למרות המלחמה בשנתיים האחרונות. כך גם נתוני האבטלה, האינפלציה, סחר חוץ ועוד, נמצאים במקום מרשים גם ביחס לממוצע של ה-OECD ומעידים על היציבות של הכלכלה הישראלית".
איך עומדת תחזית ה-OECD מול התחזיות בישראל
השוואה בין תחזית ה-OECD לבין אלו של משרד האוצר ובנק ישראל מבליטה פערים לגבי הערכת עומק הפגיעה ב־2025 ועוצמת ההתאוששות ב־2026.
לגבי 2025, ה-OECD צופה צמיחה של כ־3.3%. משרד האוצר מציג תחזית נמוכה יותר, כ־2.8%, בהנחה שהשפעות השנה הביטחונית עדיין מכבידות על הכלכלה. בנק ישראל נוקט גישה זהירה אף יותר ומעריך את הצמיחה סביב 2.5% בלבד. התמונה שמתקבלת ברורה: האוצר זהיר ביחס ל-OECD, ובנק ישראל זהיר אף יותר מהאוצר.
בשנת 2026 מצטמצמים הפערים, אך עדיין קיימים הבדלים מהותיים. משרד האוצר מספק את התחזית האופטימית ביותר, עם צמיחה צפויה של כ־5.2%, מתוך הנחה שההתאוששות תהיה מהירה מאוד. בנק ישראל מניח התאוששות משמעותית אך מתונה יותר, עם צמיחה של כ־4.7%. ה-OECD נמצא בעמדת ביניים עם 4.9% – בין האופטימיות של האוצר לבין הזהירות של בנק ישראל.
המבט הגלובלי
לצד בחינת הכלכלה הישראלית, הדוח של ה-OECD מציג תמונת מצב רחבה של הכלכלה העולמית. השנה הפגינה הכלכלה הגלובלית עמידות יוצאת דופן מול גלי המכסים שמוביל הממשל האמריקאי, וזאת בעיקר בשל השקעות ענק בתחום הבינה המלאכותית. השקעות אלו, כך מעריך הארגון, תרמו לדחיפה משמעותית בפעילות הכלכלית ולבלימת ההשפעות השליליות של מגבלות הסחר.
עם זאת, ה-OECD מדגיש כי התחזית קדימה "שברירית". עליית המכסים עלולה לגרום לזעזועים נרחבים בשרשראות אספקה ולפגוע בצמיחה הבינלאומית. מעבר לכך, האופטימיות הגואה סביב תחום ה-AI עלולה להצית תמחור יתר של מניות ומיזמים, מצב שעלול להוביל לירידות חדות במקרה של אכזבה מהתוצאות בפועל.
הארגון צופה שהשנה תסתיים בצמיחה גלובלית של כ-3.2%, מעט נמוך מהשנה שעברה. ב-2026 צפויה האטה נוספת לרמה של כ-2.9%. רק ב-2027 צופה ה-OECD התאוששות קלה, לרמה של כ-3.1%. האינפלציה ברוב הכלכלות הגדולות צפויה להתכנס אל יעד הבנקים המרכזיים עד אמצע 2027, אך בארצות הברית בולטת חריגה מהתוואי הזה, עם עלייה באינפלציה הצפויה ל-3% ב-2026, לעומת כ-2.7% השנה.
