הממשלה אישרה היום (שישי) את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026, והם יועברו כעת לדיון ולהמשך חקיקה בכנסת. התקציב, שנקבע לאחר מו"מ בין משרד האוצר למשרדי הממשלה השונים, עומד על 662 מיליארד שקלים. לצד זאת, הגירעון הצפוי עודכן כלפי מעלה ויעמוד על 3.9%, לעומת יעד קודם של 3.2%.
תקציב הביטחון: 112 מיליארד שקלים
במרכז ההסכמות שהושגו במהלך הלילה ושעות הבוקר המוקדמות נמצא תקציב הביטחון, שייקבע על 112 מיליארד שקלים, תוספת של 47 מיליארד לעומת תקציב 2023 לפני המלחמה. עלייה זו מייצרת מסגרת תקציבית רחבה יותר למערכת הביטחון, אך צפויה להעלות לדיון את השפעתה על תקציבים אזרחיים בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. נכון לעכשיו התקציב אינו כולל העלאת מסים, אך סוגיית המימון הכולל והאיזון בין ההוצאות תיבחן בהמשך במסגרת דיוני הכנסת.
רפורמת החלב אושרה; ביטול הפטור לתיירים נדחה
לצד אישור התקציב, הממשלה אישרה גם את חוק ההסדרים לשנת 2026. בין הרפורמות שאושרו: רפורמת החלב שנועדה לפתוח את השוק לתחרות רחבה יותר ולשנות את מודל הפיקוח והתכנון בענף. ההצעה אושרה ברוב קולות, למעט התנגדות של שר החקלאות אבי דיכטר. יש לציין כי המאבק בכנסת צפוי להיות חריף הרבה יותר – שכן מספר חברי כנסת מן הקואליציה – לרבות יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן – הודיעו כי הם מתנגדים לרפורמה ויפעלו לביטולה.
הצעה אחרת של האוצר – ביטול הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת – לא אושרה על ידי הממשלה והוסרה מהחוק, לאחר התנגדות שר התיירות חיים כץ.
רפורמות בבנקאות, חיסכון ארוך טווח, אשראי ותשתיות
בסוגיית הבנקאות, הוצג מתווה שמטרתו לאפשר את הרחבת מספר השחקנים הפעילים במערכת, בין היתר באמצעות רגולציה מותאמת לבנקים קטנים. חלק מהתהליך כולל בחינת חסמי הכניסה לגופים פיננסיים חדשים והתאמת דרישות הפיקוח לגודלם ולרמת הסיכון שהם מייצרים. אם ייושם, שינוי כזה עשוי להשפיע על מבנה השוק ועל נגישות אשראי – במיוחד לעסקים קטנים – אך יידרש זמן כדי לבחון את השפעתו בשטח.
בתחום החיסכון ארוך הטווח, מוצע ליישם התאמה בין מודל המיסוי לבין כללי הפיקוח החלים על קופות גמל. הפערים בין השניים יצרו בשנים האחרונות חוסר בהירות בכל הנוגע להיקף ההשקעות המותרות והפטורים המיסוויים הנלווים אליהן. המהלך שמבקשת הממשלה לקדם שואף לייצר מנגנון אחיד וברור יותר, שיאפשר לגופים הפועלים בשוק לפעול בתוך מערכת חוקים עקבית. תומכי גישה זו רואים בו צמצום חסמים רגולטוריים, אך מנגד צפוי להתנהל דיון מקצועי בכנסת על מידת ההשפעה של שינוי כזה על שוק ההון ועל ריכוזי כוח פיננסיים.
במקביל, התכנית כוללת הרחבה של מאגר נתוני האשראי כך שיכלול גם מידע על חברות, ולא רק על יחידים. המהלך נועד לשפר יכולת דירוג סיכונים ולהגדיל את נגישות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. בנוסף הוצגה תכנית לייעול האצת פרויקטי תשתית לאומיים – כולל קיצור הליכי תכנון וביצוע ושינויים המבקשים לפשט את שלבי הפיתוח.
מה צפוי כעת?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לאישור התקציב וציין כי בעיניו מדובר בתכנית שנועדה לתת מענה לצרכים הביטחוניים לצד קידום רפורמות מבניות במשק – בהם פתיחת התחרות בענף החלב, שינויי מס והסדרת שווקים נוספים. לדבריו, המהלך יוכל להוביל להפחתת עלויות לצרכן ולחיזוק פעילות כלכלית במשק.
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, מסר כי התקציב מייצר מסגרת יציבה שמאפשרת ניהול משק המדינה לצד השקעה בצמיחה עתידית. הוא הדגיש צעדים בתחום החדשנות, השירות הציבורי והמאבק בהון השחור, וציין כי המהלכים צפויים לתת ביטוי כלכלי בשנים הקרובות ולהשפיע על המערכת הציבורית והעסקית.
כעת עוברים התקציב וחוק ההסדרים לידיו של יו"ר הכנסת – אמיר אוחנה. ליו"ר הכנסת יש תפקיד משמעותי בעיצוב חוק ההסדרים לאחר שהוא מאושר בממשלה. עם קבלת החוברת הוא מחליט לאילו ועדות יועבר כל סעיף, ובכך יכול להשפיע על קצב הטיפול בו ועל סיכויי קידומו. בנוסף, עומדת לרשותו הסמכות לבדוק האם סעיפים בחוק עומדים בכללי "הזיקה התקציבית" שנקבעו בתקנון ובפסיקות בג"ץ, ובמקרים שבהם אינם עומדים בכך – הוא רשאי לפצלם או להעבירם למסלול חקיקה רגיל.
