יוני פנינג, כלכלן השווקים של מזרחי-טפחות, אמר לאחר פרסום המדד הערב כי "מדד נובמבר רושם ירידה של 0.5% – נמוך מעט מהקונצנזוס, אבל בהחלט בתוך מנעד הציפיות. זה דוחק את האינפלציה השנתית לרמת 2.4% – שפל מאז נובמבר 2021.
"סעיף הטיסות כמובן האחראי העיקרי עם ירידה של כ-5.6%, אשר גורעת כ-0.27% מהמדד כולו. בנוסף לחדשה החיובית, להערכתנו זה רחוק מלהיות סוף פסוק, לאור העלייה, עדיין, של הקטגוריה הזו, בייחוד במונחים שקליים. יתרה מזאת, ככל שהתמחור בענף הזה יחזור להיות עלות+, לעומת תוצאת מגבלות ההיצע של המלחמה, נעריך שהתעוררות לעולם של מחירי נפט שנושקים ל-60 דולר לחבית עשויה לגרור מחירי טרום מלחמה או קרובים אליהם.
"וכן, הפער עוד משמעותי, בייחוד במונחים שקליים. בנוסף, במבט קדימה, נזכיר כי דגימת מחירי הטיסות של הלמ"ס מתבצעת חודש, ארבעה ושבעה חודשים טרם מועד הטיסה עצמה, אשר באה לידי ביטוי במדד החודשי הרלוונטי. קרי, אם ניקח את תקופת נובמבר כבסיס להתייחסות כתקופת אחרי הפסקת האש, זו תבוא לידי ביטוי באופן מסוים רק עם פרסום מדד יוני 26'. ובמובן זה, צפויה תקופה ארוכה והדרגתית של תיקון מהקטגוריה הזו למדד".

לדבריו, "הירידה במחירי הדלקים הייתה כמובן צפויה. בדצמבר נראה כמובן תיקון קטן כלפי מעלה. אבל עם המשך הייסוף בשקל, ירידה במחירי הנפט הגולמי, ומרווח זיקוק שהתמתן מעט, כנראה שנזכה להתמתנות נוספת בינואר. בהתאם לציפיותינו, גם מחירי המזון בלטו הפעם, עם עלייה של 0.4% – גבוה באופן ראוי לציון אפילו בשביל תקופת פוסט-קורונה. וגם די שונה ממה שראינו במדד היום בכללותו. כמובן שזה בא בניגוד בולט להתחזקות השקל במהלך החודש ובתקופה לפניו. בכלל, עם פרסום המדד הנוכחי, הרבה מהשפעת הייסוף בשקל כבר באה לידי ביטוי במדד הידוע, ואפילו ברמות השקל המתוספות הנוכחיות, נעריך שפוטנציאל ההתמתנות באינפלציה כתוצאה משער החליפין מוגבל לשברי אחוזים בודדים.
"אבל, וזה אבל די גדול, צריך לזכור שהנתון היום מסכם כעשרה חודשים של סביבת אינפלציה קרובה מאוד למרכז היעד. גם את תהיה עוד השפעה אינפלציונית חד פעמית כזו או אחרת, רוב הגורם 'הדביק' שחששנו ממנו בתקופת האינפלציה העולמית של 2022, ובזו של תחילת המלחמה כבר לא ממש איתנו.

"אחרי פרסום המדד היום, מיקוד פרסום הנתונים הכלכליים עובר לארה"ב, לקראת נתוני שוק התעסוקה מחר ומדד המחירים לצרכן בחמישי. זה לא מעט בשביל שבוע אחד. אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו רגע לפני חג המולד, וגם ככה הסיכויים להורדת ריבית בארה"ב בינואר הם לא גבוהים במיוחד, זה יהיה קצת מפתיע אם שני אלה יביאו לשינוי מהותי בשוק.
"אל מול זה, לאחר הורדת הריבית הניצית של בנק ישראל בנובמבר גם הציפיות המקומיות להורדת ריבית בינואר נותרות נמוכות יחסית – סביבות 30%. אולי המדד הנמוך היום ידחוף את ההסתברות הזו מעט כלפי מעלה. מצד שני, כאשר הרבה מסיכוני האינפלציה נובעים מגורמים בציר הגיאופוליטי-פיסקאלי, נעריך שהשוק יעדיף עדיין לתמחר הסתברות גבוהה יותר להותרת הריבית על כנה"
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך: "מדד המחירים לצרכן ירד כצפוי בשיעור של כ-0.5%. חצי מהירידה במדד החודש נובעת ממחירי הטיסות, הארחה ונופש כ-0.07%. מחירי פירות וירקות תרמו 0.1% לירידה החודשית. סעיף הדיור במדד הפגין גם החודש יציבות ונותר ללא שינוי – ומנגד היה זה רכיב המזון שעלה ב-0.4%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת כבר על 2.4%, עמוק בתוך היעד, ועל פי כלל האינדיקציות הקיימות, היא עשויה להחליף קידומת לקידומת 1 במהלך 12 החודשים הקרובים.

"מדדי המחירים לחודשים דצמבר וינואר צפויים לנוע סביב האפס, וציפיות האינפלציה של האנליסטים שנה קדימה כבר מעט מתחת ל-2%. יהיה מעניין לראות מה תהיה החלטת הריבית של בנק ישראל, שכן העובדה שהפד הוריד שוב את הריבית בדצמבר, לצד סביבת אינפלציה נוחה המעוגנת היטב בטווח היעד והתמונה הפיסקלית המקומית המשתפרת – כל אלה מייצרים סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק פעם נוספת כבר ב-5 בינואר ולא להמתין ל-23 בפברואר, מועד ההחלטה השנייה לשנת 2026.
"יתרה מכך, המציאות המתהווה בשוק הדיור גם היא תומכת בהקלה מוניטרית. בהינתן סביבת האינפלציה החזויה במשק בשנה הקרובה והריבית הנוכחית במשק, המשק פועל בריבית ריאלית גבוהה יחסית של למעלה מ-2%, וקיימת גמישות גבוהה יחסית לשפר את התנאים המוניטריים לתועלת המשק, ובו בזמן לשמר ריבית ריאלית חיובית. השקל החזק צפוי ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה ולספוח לחצים אינפלציוניים.
"ניתן להעריך כי חזרת חברות התעופה לישראל עם סיום המלחמה, ואפשרות להקמת בסיס מקומי של חברת התעופה וויז, יורידו את מחירי הטיסות בשנת 2026. השילוב של שקל חזק ומחירי טיסות נמוכים, לצד אלמנטים כמו שנת בחירות, הגדלת הפטור ממע״מ על יבוא אישי וקושי פוליטי להעלות מחירים של שירותי ממשלה בשל שנת בחירות, יכולים להביא את קצב עליית המחירים בשנת 2026 אל מתחת לציפיות השוק״.



