ההוצאה הלאומית למו"פ (מחקר ופיתוח) בשנת 2024 במחירים קבועים ירדה ב-3.6% לעומת שנת 2023, ואילו ההוצאה במחירים שוטפים הסתכמה ב-135.6 מיליארד שקל, 6.8% מהתמ"ג (לעומת 7% בשנת 2023), כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (חמישי).
לעומת זאת, על פי אומדנים מוקדמים, בשנת 2023 עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח ב-10.3% ובשנת 2022 זינקה ב-15.8%.
כמו כן, ההוצאה למו"פ לנפש בישראל הגיעה ל-3,779.6 דולר (דולרים שוטפים במונחי שווי כוח הקנייה של התמ"ג). הוצאה זו היא מהגבוהות במדינות ה-OECD, בעיקר בשל ריכוז גבוה של מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות במדינה.
בשנת 2023, 44.8% ממימון המו"פ היה מחו"ל ו-44.9% מהמגזר העסקי. כמו כן, ב-2024 53.3% מהוצאות משרדי הממשלה הופנו לקידום הידע הכללי (הכולל ברובו את ההקצבות למו"פ של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), ו-32.6% הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות.
במגזר העסקי נרשמה ירידה של 3.7% בהוצאה למו"פ במחירים קבועים, בניגוד לעלייה של 11.1% ב-2023 ולעלייה של 17.1% ב-2022.
ההוצאה הלאומית למו"פ, במחירים שוטפים, שבוצעה במגזר הגיעה בשנת 2024 ל-127.3 מיליארד שקל, שהם 93.8% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח. יתר ההוצאה למו"פ בוצעה על ידי מגזר ההשכלה הגבוהה (4.7%), המגזר הממשלתי (0.9%) והמלכ"רים הפרטיים (0.6%).
במגזר העסקי נכללים בעיקר: תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (תוכנה), ענף מחקר מדעי ופיתוח (מו"פ) וענפי התעשייה. בענף תכנות מחשבים ובענף ייעוץ בתחום המחשבים נלווים אחרים (תוכנה) הייתה בשנת 2024 עלייה של 0.5% בהוצאה, במחירים קבועים.
בענף מחקר מדעי ופיתוח (מו"פ), הכולל חברות סטארט-אפ, מרכזי מו"פ בין-לאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, הייתה ירידה של 7%. בענפי התעשייה הייתה בשנת 2024 צניחה של 8.2%, במחירים קבועים.
במגזר הממשלתי ההוצאה הלאומית למו"פ בשנת 2024 במחירים קבועים, עלתה ב-2.8%, בהמשך לעלייה של 0.5% בשנת 2023. מנגד, במוסדות להשכלה גבוהה הייתה ירידה של 0.9% במחירים קבועים בשנת 2024, בהמשך לירידה של 0.7% בשנת 2023.
במגזר המלכ"רים הפרטיים ההוצאה הלאומית למו"פ בשנת 2024 ירדה ב-13.7% במחירים קבועים, לעומת עליה של 2.7% בשנת 2023.
הנתונים לשנת 2023 מראים כי המגזר העסקי מימן 44.9% מכלל המחקר והפיתוח בישראל, בדומה לשנת 2022. חלקו של המימון מחו"ל בשנת 2023 הסתכם ב-44.8%, לעומת 44.1% בשנת 2022, ורובו יועד למגזר העסקי.
המגזר הממשלתי מימן, בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ובמימון עצמי, 9.8% מההוצאה, לעומת 10.4% בשנת 2022. המלכ"רים הפרטיים מימנו 0.4% בדומה לשנת 2022, והמוסדות להשכלה גבוהה מימנו 0.2% מסך ההוצאה.
157,386 מועסקים עבדו בשנת 2023 במחקר ופיתוח במגזר העסקי, עלייה מתונה של 0.6% לעומת 2022 (כולל מועסקים במו"פ בבתי החולים הכלליים), כאשר 147,774 מהם עבדו במשרות מלאות (עלייה של 1.0% לעומת 2022).
התפלגות המועסקים לפי רמת השכלה (ללא מועסקים במו"פ בבתי החולים הכלליים) מראה כי בשנת 2023, ל-4.7% מהם היה תואר שלישי, ל-79.2% היה תואר ראשון ושני, ל-8.4% הייתה תעודת הנדסאי וטכנאי ול-7.7% מהם הייתה השכלה אחרת.
בנוסף, הוצאות משרדי הממשלה למו"פ הסתכמו בשנת 2024 ב-10.2 מיליארד שקל. הוצאות אלו כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות"ת).
התפלגות הוצאות משרדי הממשלה למו"פ (ללא ות"ת) מראה כי הביצוע העצמי היה 12.6% מכלל ההוצאה והוא בוצע ברובו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (72.6%). 13.6% מההוצאה הופנו להזמנת מחקרים מגורמי חוץ ו-73.7% היו העברות למימון מו"פ בכל המגזרים, לרבות ביצוע בחו"ל.
יתרה מזו, רוב מימון המו"פ של משרדי הממשלה, ללא ות"ת, נעשה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה – 64.2%.
מר.בצלאל סמוטריץ להזכירך אנחנו מדינה עם 11 עשירים בעולם עם 3 בנקים חזקים תנאי השקעות תזרים $למדינה מס הבנקים לא יקרה .הבנקים חייבים להיות חזקים יותר מכל בנק באירופה או ארה"ב כדי השקל תמיד יהיה חזק יותר מול ה$לכן הצעה שלך לא רלוונטית לצמיחה נקמה פעם סורב אשראי התקדמת כשר אוצר תבצע התיעלות לטובת אזרחים מדינה ישראל הטבות =קופונים מילואימניקים נלחמו מעל 813ימים הם צריכים לחתן הילדים שלהם לקנות בית בגליל רמת הגולן יו"ש ונגב הם צריכים חסכונות להקים עסק הראשון שלהם בתמיכה שר אוצר מיסוי ומסים רוצים לחיות עם קוטג'+500דונם א"י לא רק על מדף בסופרמרקט תודה על הטבה $150בקניות באתר אנטרנט בחו"ל =יעילות %₪=צמיחה כלכלית .