ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה היום דיון בנושא "יישום חוק היטלי סחר והטלת היצף, בין השאר השלכות היטל ההיצף על יבוא פרופילי אלומיניום מסין וקנאביס רפואי".
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הציג את הנושא בפתח הדיון: "אנחנו משתדלים לעודד סחר בינ"ל הוגן בישראל, להכניס מקסימום מוצרים זולים ואיכותיים מאירופה, ארה"ב, מה שטוב לאירופה למשל, ולצד כך מטרת היטלי היצף זה למנוע סחר לא הוגן. אם יש מוצרים זולים בחו"ל שניתן למכור אותם בזול בישראל אנחנו לא נגד, הרעיון הוא למנוע פרקטיקות פסולות".
ברקת הציג פער משמעותי בשימוש בהיטלי היצף בין ישראל לעולם בחמש השנים האחרונות, כאשר בארה"ב אושרו 198 היטלים, בהודו 147, באיחוד האירופי: 47 היטלים ובישראל לא הוטל ולו היטל אחד בין השנים 2020 ל-2025.
עוד הציג כי בנושא האלומיניום מסין, בעוד שארה"ב מטילה היטלים של עד 288% וקנדה עד 101%, בישראל ההיטל המקסימלי עומד על 37% בלבד, למעט יתר סין. "אנחנו מזמינים את העולם, את הסינים, אם יש לכם עודפי יצור בואו לישראל, כי אין לנו הגנה", אמר.
ברק ציין כי בתחום האלומיניום קיימת המלצה להטיל היטל היצף לחמש שנים, וכי תעשייה זו מעסיקה כ-2,000 עובדים ישירים, רובם בפריפריה, וכ-900 מיליון שקל תוצר מקומי גולמי. לעניין הקנאביס הציג ברקת כי לפני כחצי שנה מנע האוצר היטל היצף על יבוא קנאביס מקנדה וכי מאז חלה עלייה של 10% במחיר לצרכן ב-2025, לצד פשיטות רגל של חוות ישראליות ותלות גוברת ביבוא.
השר ציין כי משרד הכלכלה דוחה את טענות האוצר נגד ההיטלים. לדבריו אין פגיעה בתחרות, וכי ההיטל מייצר תנאי סחר הוגנים ומקטין תלות ביבוא, עוד ציין כי בניגוד לטענת האוצר, יש פוטנציאל ייצור כפול בישראל שאינו מנוצל מחוסר כדאיות שיכול לתת מענה לצרכי השוק. כן נטען כי ההיטל יוסיף כ-1,000 שקל בלבד לעלות דירה, בניגוד לעמדת האוצר.
ברקת הוסיף כי "צריכה לבוא הצעת חוק שמצמצמת את הידיים השונות המעורבות בהליך, בשום מקום בעולם ועדת כספים או פרלמנט לא מעורב, כמעט בשום מקום בעולם אין פעמיים דרג מקצועי, צריך לפשט את הבירוקרטיה ומשם נחזיר את התרופה, שתחזיר את היטלי ההיצף במדינת ישראל".
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי פנה לנציג האוצר: "ועדה מקצועית ישבה על המדוכה. היא התכנסה, בדקה והגיעה למסקנה שיש שימוש לא ראוי ביבוא במחירים לא תחרותיים שיש בהם כדי לפגוע בתעשייה הישראלית, אנחנו יודעים את עמדותיו של שר האוצר על התעשייה המקומית, הוא עושה הרבה דברים שהם לא לטובת התוצר המקומי, הכפיל את גובה היבוא האישי למשל, אבל אני לא מבין, אם יש ועדה מקצועית שבאה ובודקת וקובעת קביעות, ושר האוצר לא מיישם פשוט כי הוא יכול, זה בעייתי".
עשהאל צור, משרד האוצר: "שר האוצר צריך לשקול שיקולים מאוד מסוימים בבואו לאשר או לא לאשר, אלה שיקולים בתחום סמכותו, והם כוללים השלכות רחבות על המשק, מי שיקרא את החלטות שר האוצר בתחום הקנאביס ובתחום האלומיניום, הוא מפרט את הדברים. בית המשפט בקנאביס שראה את עמדת שר האוצר, אמר שבהחלט הוא שקל את הדברים עם קריטריונים מיקרו כלכליים.
"מה שהנחה אותנו בכתיבת עמדת שר האוצר הם עמדת הייעוץ למשפטי לממשלה ועמדת בית המשפט. שר האוצר שוקל את השיקולים כפי שהוא צריך לפי החוק, שזה מיקרו כלכלה, בקנאביס ביהמ"ש קיבל את התנגדותו וציין שהוא שקל את השיקולים. באלומיניום העמדה מבוססת על מאקרו כלכלה, העמדה המקצועית במשרד האוצר הייתה להתנגד להיטל, העבודה המקצועית נעשתה והיא מגובה בנתונים".
ח"כ אלי דלל: "השיקולים של שר האוצר או של קודמו בתפקיד הם זרים, הוועדה קובעת חד משמעית יש היצף או לא, הנושא של המאקרו לא צריך לעניין".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו עומדים היום מול מציאות שבה הדרג המקצועי הבכיר ביותר ושר הכלכלה קובעים חד-משמעית כי מתקיים כאן היצף לא חוקי, אך שר האוצר בוחר להפוך למגן האינטרסים של התעשייה הסינית על חשבון עובדי הפריפריה. לא ייתכן שוועדה מקצועית המורכבת מעשרה מומחים תקבע ברוב מוחץ שיש נזק ממשי לתעשיית ה'כחול לבן', ושר האוצר יטיל וטו על בסיס נתונים שלא הוצגו לנו מעולם ושאין מאחוריהם דבר".
טירן ששון, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, טען מנגד כי היטל היצף הוא כלי חריג שעלול להביא להתייקרות לצרכנים: "אין אף אחד בחדר שיחלוק שיבוא דבר מאוד חשוב למדינת ישראל, מרסן מחירים, מגדיל תחרות ושומר על תעשייה מקומית יעילה. החוק קובע 2 גורמים מרסנים, הראשון צריך להוכיח היצף, קיום שלו, נזק לתעשייה וקשר סיבתי ביניהם. הגורם המאזן השני הוא שר האוצר שצריך לשקול שיקולי מאקרו. מדאיג לקחת שיקולי מאקרו מההחלטה, זו סכנה מאוד גדולה לציבור, דבר חשוב לשים לב זה שאני לא יוצר נזקים אדירים למשק בשם ההגנה הזו. העובדה היא לא שיש יותר מדי גורמים מרסנים אלא השליטה כמעט בלעדית של הממונה על היטלי סחר בתהליך, בתחילתו ועד סופו, בלי גורמים מאזנים".
צורי דבוש בעלי קליל ושוקי סלומון מנכ"ל אקסל אלומיניום הדגישו כי תעשיית האלומיניום הישראלית מסוגלת לספק את כל הביקוש המקומי אך היא קורסת תחת הנטל של "יבוא משחית". הם ציינו כדוגמא את תעשיית הזכוכית שנמחקה בישראל, והוסיפו כי הדבר הביא לעליית מחירים.
מילביצקי ציין כי "בסוף מדינת ישראל קבעה שיש רגולטור שקובע את הדברים האלה, ועדת כספים לא יכולה להיכנס לרבדים המקצועיים האלה. יש ועדה מקצועית שקבע החוק, זה שאין היטל זה כי שר האוצר החליט אחרת, אבל יש קביעה. התעשייה המקומית, הקמעונאות המקומית יקרים לליבנו מאוד, המציאות הבינ"ל שלנו מאוד מאתגרת, מה שלא נדע לייצר פה נהיה מאוד פגיעים, לכן זה שיקול שגובר בעיני על כל מיני שיקולים אחרים פעמים רבות.
"צריך להגן על מי שמנהל פה עסקים, זו עמדתי, זה לקיחת אחריות על חברה שהיא במאבק, צריך אחריות חברתית. אנחנו עדיין עוסקים בנזקי המלחמה, מצד אחד לעשות את זה ומצד שני לומר לישראלים שצורכים, אל תצרכו פה, תצרכו שם, זה בעיניי בעייתי. בסוף כלכלה זה קשר יציב בין אנשים. בעת הזו זה עובר בצעדים אופרטיביים – להגן על התעשייה המקומית מהייצור מבחוץ".
בסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה בשם ועדת הכספים לשר האוצר "לשקול מחדש את הנושא ולאמץ את המסקנות של הוועדה המקצועית שקבעה שיש היצף, גם בתחום של אלומיניום וגם בתחום הקנאביס ולפעול בהתאם. בהבנה שזה לא יקרה, נחשוב איזה הליך חקיקה אנחנו מקדמים כדי לשנות את המצב הזה, בו יש גוף מקצועי ויש 2 שרים שצריכים לתת אישור. ההליך לא יעיל, והתוצאות של אפס היטלי היצף מ-2020 לעומת 198 בארה"ב מדברות בעד עצמן. זה משהו בלתי סביר בעליל, זה משהו שמצריך שינוי חקיקתי".
