ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה היום (שני) בהצעה דחופה בנושא היעדר פיקוח פרלמנטרי על מחירי השירותים הבנקאיים וביקורת על רפורמת העמלות המתוכננת, של ח"כ ולדימיר בליאק וקבוצת חברי כנסת. היו"ר ביטן הזכיר כי הוועדה מקיימת פיקוח פרלמנטרי שוטף אחרי הנעשה בענף הבנקאות, והוא אף נענה לבקשות של חברי כנסת בנושא.
ח"כ בליאק אמר כי לא מדובר בביקורת על הוועדה, אלא על כך שחברי הכנסת לא עוסקים מספיק בכל מה שקשור למחירי השירותים הפיננסיים, ובכך שלמערכת הפיננסית יש חלק משמעותי ביוקר המחיה. הוא ביקש לדון ברפורמה שמתגבשת בבנק ישראל בעניין העמלות, שתכלול תשלום של 10 שקלים למאה פעולות עו"ש נפוצות, וביקש לדעת את פרטיה כדי לגבש את עמדתו.
הוא אף הזהיר ממצב שמי שמקבל היום הנחות או פטורים עלול להיפגע מהמצב. ח"כ סימון דוידסון הוסיף כי 31% מהחשבונות פטורים לגמרי מעמלות, והרפורמה עלולה לבטל תחרות.
ח"כ מיקי לוי האיץ בבנק ישראל לסיים את הדיונים ברפורמה ולהוציא אותה לדרך, הדגיש שבשנים האחרונות הרוויחו הבנקים מעל 30 מיליארד שקל וכינה זאת "רווחים חזיריים". ח"כ מאיר כהן הוסיף כי הציבור הישראלי הוא הפרה החולבת של הבנקים בישראל וצריך לשים לכך את הגבול.
נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה, אמרה כי הרפורמה המתוכננת הולכת להיעשות בכללי הבנקאות שמאושרים בבנק ישראל, ללא צורך באישור ועדת הכלכלה וזה היעדר הפיקוח הפרלמנטרי. היא הוסיפה כי הבנקים ביד אחת ממשיכים להעלות את העמלות והריביות, וביד שנייה מעבירים לקוחות לפעילות בדיגיטל ולא מגלגלים לציבור את ההוזלות.
לדבריה, ההצעה לקבוע סל של 100 פעולות בסכום של עד 10 שקלים זה פתרון לא טוב, ובמדינות כמו צרפת, אנגליה וגרמניה הרגולטור קבע פטור מלא מעמלות עו"ש בסיסיות.
מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, גרניט אופק, ציינה כי כבר כיום יש שירות שנקרא "מסלול בסיסי", שנקבע ב-2014 וכולל מסלול במחיר מקסימלי מפוקח. היא הסבירה כי הרפורמה החדשה מאפשרת יותר פעולות ויותר שירותים באותו המחיר ובנוסף לא יהיה צורך להצטרף באופן אקטיבי, וכמובן שהבנקים יוכלו להציע את השירותים במחיר נמוך יותר. היא אף ציינה כי כיום יש בנק שמציע פטור מלא מעמלות עו"ש וכי לדעת הפיקוח על הבנקים מדובר בפקטור מחולל תחרות.
אופק הסבירה עוד כי הנהנים העיקריים מהרפורמה יהיו העסקים הקטנים ומשקי הבית שמשלמים היום יותר מ-10 שקלים כיוון שאינם מודעים לשירות המסלולים. כמו כן, לקוחות לא מקוונים שפועלים מול פקיד בסניף או במוקד הטלפוני יוטב מצבם כיוון שכיום אלו שירותים יקרים יותר בהשוואה לערוצים הדיגיטליים.
לדבריה, יש כ-250 אלף חשבונות של עסקים קטנים, שכיום משלמים 18 שקל לחודש בממוצע. מצד שני, כ-20% מהלקוחות שכיום משלמים 6-7 שקלים לחודש בגלל פעילות נמוכה, יצטרכו להחליט אם להגדיל פעילות או לסגור את החשבון. בתשובה לשאלת חברי הכנסת על ההשפעה של הרפורמה על הכנסות הבנקים, ציינה אופק כי ירידת ההכנסות הצפויה היא בטווח של כמה עשרות מיליוני שקלים ועד כ-100-200 מיליון שקל לכל המערכת הבנקאית.
מנהלת יחידת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, אמרה כי האיגוד מתנגד לרפורמה שפוגעת בהכנסות, וחושב שההתערבות במחירים באופן המוצע היא אגרסיבית מידי. היא הוסיפה כי צריך להסתכל על כל סל השירותים הבנקאיים, וציינה כי באנגליה שבה לקבוצה מסוימת יש אכן פטור מעמלות, יש בה מצד שני גם ריבית של 39% על האוברדרפט.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הרפורמה טובה בסך הכל, וביקש מבנק ישראל לשקול מחדש את השינוי למי שמנהלים חשבונות עם פעילות מועטה ומשלמים היום 6-7 שקלים בחודש. עוד ביקש שהפיקוח על הבנקים יבצע ביקורת לראות אם הרפורמה משיגה את מטרתה, ואם יהיה צורך בתיקונים שיבצע אותם במהירות ולא אחרי שנים, ואמר כי גם הוועדה תמשיך לעקוב.
