משלחת קרן המטבע הבינלאומית סיימה השבוע ביקור מקיף בישראל, שכלל שורה ארוכה של פגישות עם מקבלי ההחלטות במשק: שר האוצר, נגיד הבנק המרכזי, בכירים במשרד האוצר ובבנק ישראל, רגולטורים פיננסיים, ראשי בנקים ונציגים מהמגזר העסקי והטכנולוגי. בראש המשלחת עמד הכלכלן קוטארו אישי, והיא העבירה לגורמים הרשמיים את דו"ח ראשוני.
המסר המרכזי של הקרן: הכלכלה הישראלית מפגינה התאוששות מהירה יותר מהצפוי – ובהתאם לכך עודכנה תחזית הצמיחה לשנת 2026 כלפי מעלה, מ-3.9% בתחזיות קודמות לכ-4.8%, בתרחיש שבו לא תחול החמרה ביטחונית נוספת.
תחזית הצמיחה של הקרן לשנת 2026 מציבה אותה בטווח דומה אך מעט שמרני ביחס לתחזיות של גופים אחרים. בבנק ישראל העריכו לאחרונה כי המשק עשוי לצמוח בקצב של כ-5.2% ב-2026, בעוד שבמשרד האוצר מדברים על סביבת צמיחה של סביב 5%, הנשענת על התאוששות ההשקעות והצריכה הפרטית.
בארגון ה-OECD פרסמו תחזית שלפיה הכלכלה הישראלית צפויה להתרחב בקצב הקרוב ל-5% ב-2026, בהמשך לשיפור הצפוי בפעילות הכלכלית לאחר תקופת אי-הוודאות הביטחונית.
התאוששות, אך גם נורות אזהרה פיסקליות ומבניות
בדו"ח מציגים אנשי הקרן תמונה דו־קוטבית. מצד אחד, הם מציינים את החזרה המהירה של הפעילות הכלכלית לאחר הפסקת האש, את היציבות היחסית של המערכת הבנקאית ואת הירידה ההדרגתית בלחצי האינפלציה, שלפי הערכתם צפויה לרדת במהלך 2026 אל מתחת ל-2%. גם שוק העבודה, כך נכתב, חוזר בהדרגה לתפקוד רחב יותר, לאחר הזעזועים של תקופת הלחימה.
מן הצד השני, הקרן מדגישה שהמלחמה הותירה חותם כבד על מצבה הפיסקלי של המדינה. לפי הנתונים בדו"ח, הגירעון התקציבי תפח לכ-6.8% מהתוצר ב-2024 ולכ-4.7% ב-2025, ואילו יחס החוב־תוצר עלה מרמה של כ-60% טרם המלחמה לכ-68.6%. תקציב 2026, הכולל יעד גירעון של כ-3.9%, נתפס כמהלך בכיוון הנכון – אך כזה שלדעת הקרן אינו מספיק לבדו כדי לייצב את מגמת החוב, ונדרשים צעדים נוספים של התאמות מס וייעול הוצאות.
עוד מזהירים בקרן כי בטווח הבינוני קצב הצמיחה צפוי להתכנס לרמה של סביב 3.5% בלבד – נמוך מזה שאפיין את ישראל לפני המלחמה – אם לא יבוצעו רפורמות עמוקות. בין החולשות המבניות שמודגשות בדו"ח: שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות, פערי פריון מתמשכים בין ענפי ההייטק לשאר המשק, חסמים רגולטוריים בענפי שירותים ותחרות מוגבלת בחלק מהשווקים.
הקרן קוראת להרחיב הכשרות מקצועיות, להשקיע בחינוך טכנולוגי ובמיומנויות בינה מלאכותית, ולהסיר חסמים שמקשים על כניסת שחקנים חדשים לענפים ריכוזיים.
סמוטריץ' וירון: "הוכחה לחוסן של המשק"
בהודעה משותפת של משרד האוצר ובנק ישראל בירכו שני הגופים על עבודת משלחת הקרן. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי תחזיות הקרן משקפות את עוצמת המשק ואת פירות המדיניות הכלכלית של השנים האחרונות, והוסיף כי הממשלה מתכוונת להמשיך במדיניות של אחריות פיסקלית לצד קידום רפורמות שיחזקו תעסוקה, צמיחה ותחרות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין כי הדו"ח מצביע על החוסן שהפגין המשק בשנתיים האחרונות מאז פרוץ המלחמה, והדגיש שבבנק ילמדו לעומק את הדו"ח הסופי כשיפורסם ואת מכלול ההמלצות שייכללו בו.
בסיכומו של דבר, הדו"ח הראשוני של קרן המטבע מספק רוח גבית לכלכלה הישראלית בטווח הקצר אך גם תמרור אזהרה ברור לגבי מצבו התקציבי של המשק והצורך ברפורמות מבניות עמוקות כדי להבטיח שההתאוששות תתורגם לצמיחה יציבה לאורך זמן.
