ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, דנה היום (שלישי) בפרק בפרק י' בנושא עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית.
ההצעה ממליצה לקבוע מנגנון חדש של זיכוי מס בגין הוצאות מחקר ופיתוח, כדי להבטיח את אטרקטיביות המדינה מול חברות טכנולוגיה רב-לאומיות, על רקע שינויי המיסוי הגלובליים. מוצע כי בשונה מההטבות הקיימות, בהן הוצאות רק "נוקו", קרי הופחתו מההכנסה החייבת, כעת יינתן זיכוי מס בגינן.
נציגי משרד האוצר הסבירו כי ההצעה מגיעה על רקע שינויים שונים בעולם, בכללם שינויים בכללי המיסוי הבינלאומיים, בין השאר מיסוי המס המזערי, המחייב חברות עם מחזור מעל 750 מיליון אירו לשלם לפחות 15% מס, שאושר בחודשים האחרונים גם בוועדת הכספים.
כמו כן, ציינו כי מדינות רבות פועלות למשוך חברות לפעול מתחומן באמצעות התאמות והטבות שונות, וכי במצב הנתון על ישראל לפעול לשימור האטרקטיביות של פעילות החברות בשטחה. חברות אלו אחראיות לכ-20% מהתוצר הלאומי, ולכן שימור פעילותן בישראל הוא יעד אסטרטגי.
הנציגים הוסיפו שהצעד המוצע הולם את פעילות מדינות ה-OCED, במסגרת העלאת רמת התמריצים לחברות הללו, וכי כיום ישראל מאוד אטרקטיבית ומשמעותיות, והחוק יסייע לשמור על מצב זה.
גורמי השוק בירכו על השינוי המוצע, אך העלו דגשים שונים שיש להכניס אליו לעמדתם. בין השאר הועלו הערות לגבי גובה התמריץ, בטענה כי שיעור הזיכוי המוצע, המתחיל ב-15%, נמוך מדי בהשוואה לעולם, והציעו להעלות את המדרגה הראשונה ל-25% כדי להפוך את התמריץ "לאפקטיבי באמת".
כמו כן, הודגש הצורך בנוסחאות פשוטות כדי למנוע "חיכוך" ודיונים מתישים מול פקידי השומה בדיעבד, ומנגד גמישות על מנת לתת מענה לחברות השונות. עוד עלתה טענה כי פרמטר של מספר עובדים אינו מתאים לחברות בעידן ה-AI, שעה שחברות עם מספר עובדים נמוך יכולות להפיק למדינה הכנסות עתק.
נציג התאחדות התעשיינים התריע כי החוק "מפקיר" את התעשייה היצרנית בפריפריה, שאינה עומדת בתנאי הסף של חברות מו"פ עתירות טכנולוגיה.
נציג אגף תקציבים באוצר דחה את טענות התאחדות התעשיינים והבהיר כי החוק הנוכחי ממוקד במכוון בייצור כלי מיסוי חדשני לחברות טכנולוגיה עתירות מו"פ, בעוד שהמענה לתעשייה היצרנית בפריפריה יינתן במסלול מקביל, וכי במסגרת מומחיות רשות ההשקעות, הוחלט על "מעטפת משלימה" של מענקים ישירים דרך משרד הכלכלה ולא דרך מנגנון זיכוי המס, כדי להבטיח שכל סקטור יקבל את התמריץ המדויק.
באוצר העריכו כי עלות הצעת החוק נאמדת בכ-3 מיליארד שקל, וציינו כי שינוי שיעור ההטבה כפי שביקשו חלק מהנציגים משמעותה תוספת של מאות עד מיליארדי שקלים לתקציב. עוד הוצג מצד האוצר כי התקנות המפרטות את אופן השבת הכסף לחברות נמצאות בעבודה מתקדמת וצפויות להסתיים במהלך פברואר 2026.
בסיום הדיון ביקש יו"ר הוועדה מהאוצר לבחון את השפעת השינויים השונים שהועלו מצד גורמי השוק, כיצד שינוי החקיקה ישפיע על חברות שכבר נהנות מהטבות ולבחון את האפשרות להגמיש את התנאים עבור אוכלוסיות וחברות נוספות.
