מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוחות על היערכות משק החשמל והאנרגיה במלחמה וכן על משרד החוץ ומערך הדיגיטל.
בחודשים יוני 2024 עד מרץ 2025 בדק משרד מבקר המדינה את יישום אמנת האפוסטיל במשרד החוץ. האפוסטיל משמש חותמת של אותנטיות המבטיחה את מהימנותם של מסמכים ציבוריים (כדוגמת תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת מידע פלילי, תעודה אקדמית ותעודה רפואית), והוא מספק את האישור המשפטי הנדרש כדי שהם יוכרו ככשרים ותקפים בכל המדינות שחתומות על האמנה.
נמצא כי המשרד מתנהל בתחום משפטי בין-לאומי זה ללא נוהל סדור או מדריך עבודה, אינו ממלא אחר חובותיו בהתאם לאמנה, ונמצאו בו ליקויים מהותיים. בתחום הכספי של גביית האגרות וניהולן נמצאו חריגות ואי-התאמות חשבונאיות וכן רישום תקבולים לקוי, חסר ולא מהימן בהיקפים של מיליוני שקל, היעדר התאמה בין מערכות תקבולים למערכות המשרד וגבייה בחסר בתקבולי האגרות.
"התנהלות משרד החוץ בשירות שניתן לציבור מזמינה תופעה של 'מאכערים' וחיוב של מאות אלפי ישראלים לשלם מאות שקלים מיותרים: רק בשנת 2023 אזרחי ישראל שילמו לא פחות מ-45 מיליון שקלים מיותרים", אמר אנגלמן. "התנהלות זו מגלמת הזנחה רבת שנים במתן שירות ציבורי לקוי מהשורש".
"לצד האמור עלו ליקויים ביישום האמנה הבינלאומית שישראל חתומה עליה – התנהלות שמאפשרת זיוף מסמכים, ליקויים כספיים, ואף פתח לביצוע הונאות ומעילות. בנוסף, פעולת המשטרה ומשרד החוץ אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק המידע הפלילי, באופן שעלול לאפשר את זליגת המידע ושימוש במידע לרעה", ציין המבקר.
"חמור מכך – קיימת פרצת אבטחת מידע משמעותית בעמדות השרות העצמי של מערך הדיגיטל הלאומי המאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים לבצע פעולות להנפקת אישורים, המהווה סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה", הוסיף.
ממצאיו של דוח זה מגלמים הזנחה רבת שנים בתחום האפוסטיל, הן באופן יישום האמנה, הן בהקפדה על התהליכים הכספיים והן בשירות לציבור. מבקר המדינה קבע כי על משרד החוץ לפעול בשיתוף משרד המשפטים ומערך הדיגיטל הלאומי להבניית תהליך דיגיטלי מרכזי המבוסס על שדרת המידע הממשלתית.
כמו כן, בחודשים אוגוסט 2024 עד דצמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות והמוכנות של הגורמים במשק החשמל למלחמה קודם לפרוץ מלחמת חרבות הברזל ואת פעילותם במהלכה. הביקורת בוצעה במשרד האנרגיה, ברשות החירום הלאומית (להלן – רח"ל), בנגה, ברשות החשמל, ברשות החברות הממשלתיות ובחח"י.
הממצאים העולים מדוח זה מצביעים על כך שאף שמשרד האנרגיה, נגה וחח"י ביצעו פעולות לקידום מוכנות משק החשמל לשעת חרום, בפרוץ מלחמת חרבות ברזל נותרו פערים במוכנות משק החשמל לאיומים שנשקפו לו. מבקר המדינה קבע כי על הגופים להמשיך לפעול ביתר שאת לסגירת הפערים שנמצאו בדוח זה ולשמר רמת מוכנות גבוהה לאירועים עתידיים תוך בחינה מתמדת של האיומים הנשקפים למשק החשמל.
בחודשים אוגוסט 2024 עד אפריל 2025 ערך משרד מבקר המדינה גם ביקורת בנושא היערכות המדינה למצבי חירום בתשתיות ובאנרגיה. הביקורת בדקה את מוכנות משק האנרגיה (משק הדלק, הגפ"מ והגז טבעי) למצבי חירום בהיבטים של היערכות, החזקת מלאים, מוכנות של כוח האדם והאתגרים ביבוא ימי של מוצרים אלה בתקופת חירום.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על משרד האנרגיה לקיים תהליך הפקת לקחים סדור בנושא מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא וההשלכות הנובעות מהם בנוגע למשק האנרגיה ואף לאיומים משמעותיים וממושכים אחרים שעלולים להתרחש בעתיד, ולקדם אסטרטגיה מדינתית כוללת למשק האנרגיה, ובכלל זאת לקדם אסדרת חוק משק דלק בשעת חירום.
"מלחמת חרבות ברזל הדגישה את הסיכון המשמעותי שבאי-היערכות מספקת מבעוד מועד של משק החשמל והאנרגיה לעתות חירום. ערב פרוץ המלחמה, משרד האנרגיה לא עדכן את עקרונות המדיניות, אל מול התמורות שחלו במשק החשמל מאז שנת 2016", אמר אנגלמן.
"בכל הנוגע למשק האנרגיה, טרם הוסדרה התשתית החקיקתית המרכזית לטיפול בעורף, לרבות בכל הנוגע למשק זה. על אף החשיבות של אסדרת משק הדלק לשעת חירום שתסדיר את הטיפול במשק הדלק, לרבות בעתות חירום, משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד המשפטים לא הגיעו להסכמות. בנוסף, חסרה בישראל מדיניות שיכולה לשפר את הביטחון האנרגטי כפי שמקובל במדינות האיחוד האירופי", הדגיש.
אז המבקר אמר… מי אוכף?